איוב 30
| ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ | 1 |
nunc autem derident me iuniores tempore quorum non dignabar patres ponere cum canibus gregis mei
| גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ | 2 |
quorum virtus manuum erat mihi pro nihilo et vita ipsa putabantur indigni
| בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ | 3 |
egestate et fame steriles qui rodebant in solitudine squalentes calamitate et miseria
| הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ | 4 |
et mandebant herbas et arborum cortices et radix iuniperorum erat cibus eorum
| מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ | 5 |
qui de convallibus ista rapientes cum singula repperissent ad ea cum clamore currebant
| בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ | 6 |
in desertis habitabant torrentium et in cavernis terrae vel super glaream
| בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ | 7 |
qui inter huiuscemodi laetabantur et esse sub sentibus delicias conputabant
| בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ | 8 |
filii stultorum et ignobilium et in terra penitus non parentes
| ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ | 9 |
nunc in eorum canticum versus sum et factus sum eis proverbium
| תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ | 10 |
abominantur me et longe fugiunt a me et faciem meam conspuere non verentur
| כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ | 11 |
faretram enim suam aperuit et adflixit me et frenum posuit in os meum
| על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ | 12 |
ad dexteram orientis calamitatis meae ilico surrexerunt pedes meos subverterunt et oppresserunt quasi fluctibus semitis suis
| נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ | 13 |
dissipaverunt itinera mea insidiati sunt mihi et praevaluerunt et non fuit qui ferret auxilium
| כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ | 14 |
quasi rupto muro et aperta ianua inruerunt super me et ad meas miserias devoluti sunt
| ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ | 15 |
redactus sum in nihili abstulisti quasi ventus desiderium meum et velut nubes pertransiit salus mea
| ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ | 16 |
nunc autem in memet ipso marcescit anima mea et possident me dies adflictionis
| לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ | 17 |
nocte os meum perforatur doloribus et qui me comedunt non dormiunt
| ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ | 18 |
in multitudine eorum consumitur vestimentum meum et quasi capitio tunicae sic cinxerunt me
| הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ | 19 |
conparatus sum luto et adsimilatus favillae et cineri
| אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ | 20 |
clamo ad te et non exaudis me sto et non respicis me
| תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ | 21 |
mutatus es mihi in crudelem et in duritia manus tuae adversaris mihi
| תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ | 22 |
elevasti me et quasi super ventum ponens elisisti me valide
| כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ | 23 |
scio quia morti tradas me ubi constituta domus est omni viventi
| אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ | 24 |
verumtamen non ad consumptionem eorum emittis manum tuam et si corruerint ipse salvabis
| אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ | 25 |
flebam quondam super eum qui adflictus erat et conpatiebatur anima mea pauperi
| כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ | 26 |
expectabam bona et venerunt mihi mala praestolabar lucem et eruperunt tenebrae
| מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ | 27 |
interiora mea efferbuerunt absque ulla requie praevenerunt me dies adflictionis
| קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ | 28 |
maerens incedebam sine furore consurgens in turba clamavi
| אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ | 29 |
frater fui draconum et socius strutionum
| עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ | 30 |
cutis mea denigrata est super me et ossa mea aruerunt prae caumate
| ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ | 31 |
versa est in luctum cithara mea et organum meum in vocem flentium
