ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ | 1 |
וְעַתָּה ׀ שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר־מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם־כַּלְבֵי צֹאנִֽי׃ |
גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ | 2 |
גַּם־כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי עָלֵימוֹ אָבַד כָּֽלַח׃ |
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ | 3 |
בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הַעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שׁוֹאָה וּמְשֹׁאָֽה׃ |
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ | 4 |
הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי־שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָֽם׃ |
מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ | 5 |
מִן־גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימוֹ כַּגַּנָּֽב׃ |
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ | 6 |
בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִֽים׃ |
בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ | 7 |
בֵּין־שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּֽחוּ׃ |
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ | 8 |
בְּֽנֵי־נָבָל גַּם־בְּנֵי בְלִי־שֵׁם נִכְּאוּ מִן־הָאָֽרֶץ׃ |
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ | 9 |
וְעַתָּה נְגִינָתָם הָיִיתִי וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּֽה׃ |
תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ | 10 |
תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי וּמִפָּנַי לֹא־חָשְׂכוּ רֹֽק׃ |
כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ | 11 |
כִּֽי־[יִתְרִי] (יתרו) פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּֽחוּ׃ |
על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ | 12 |
עַל־יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אׇרְחוֹת אֵידָֽם׃ |
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ | 13 |
נָֽתְסוּ נְֽתִיבָתִי לְהַוָּתִי יֹעִילוּ לֹא עֹזֵר לָֽמוֹ׃ |
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ | 14 |
כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּֽלוּ׃ |
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ | 15 |
הׇהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהוֹת תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִֽי׃ |
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ | 16 |
וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי יֹאחֲזוּנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ |
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ | 17 |
לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבֽוּן׃ |
ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ | 18 |
בְּרׇב־כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי כְּפִי כֻתׇּנְתִּי יַאַזְרֵֽנִי׃ |
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ | 19 |
הֹרָנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵֽפֶר׃ |
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ | 20 |
אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ וְלֹא תַֽעֲנֵנִי עָמַדְתִּי וַתִּתְבֹּנֶן בִּֽי׃ |
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ | 21 |
תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵֽנִי׃ |
תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ | 22 |
תִּשָּׂאֵנִי אֶל־רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי (תשוה) [תּוּשִׁיָּֽה]׃ |
כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ | 23 |
כִּֽי־יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכׇל־חָֽי׃ |
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ | 24 |
אַךְ לֹֽא־בְעִי יִשְׁלַח־יָד אִם־בְּפִידוֹ לָהֶן שֽׁוּעַ׃ |
אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ | 25 |
אִם־לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה־יוֹם עָֽגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיֽוֹן׃ |
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ | 26 |
כִּי טוֹב קִוִּיתִי וַיָּבֹא רָע וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר וַיָּבֹא אֹֽפֶל׃ |
מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ | 27 |
מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא־דָמּוּ קִדְּמֻנִי יְמֵי־עֹֽנִי׃ |
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ | 28 |
קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּֽעַ׃ |
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ | 29 |
אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְרֵעַ לִבְנוֹת יַעֲנָֽה׃ |
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ | 30 |
עוֹרִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי־חָרָה מִנִּי־חֹֽרֶב׃ |
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ | 31 |
וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִֽים׃ |