איוב 30

1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃

Bvt now they that are yonger then I, mocke me: yea, they whose fathers I haue refused to set with the dogges of my flockes.

2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

For whereto shoulde the strength of their handes haue serued mee, seeing age perished in them?

3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

For pouertie and famine they were solitary, fleeing into the wildernes, which is darke, desolate and waste.

4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃

They cut vp nettels by the bushes, and the iuniper rootes was their meate.

5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

They were chased forth from among men: they shouted at them, as at a theefe.

6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

Therfore they dwelt in the clefts of riuers, in the holes of the earth and rockes.

7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

They roared among the bushes, and vnder the thistles they gathered themselues.

8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃

They were the children of fooles and the children of villaines, which were more vile then the earth.

9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

And now am I their song, and I am their talke.

10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃

They abhorre me, and flee farre from mee, and spare not to spit in my face.

11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

Because that God hath loosed my corde and humbled mee, they haue loosed the bridle before me.

12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

The youth rise vp at my right hand: they haue pusht my feete, and haue trode on me as on the paths of their destruction.

13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

They haue destroyed my paths: they tooke pleasure at my calamitie, they had none helpe.

14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃

They came as a great breach of waters, and vnder this calamitie they come on heapes.

15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃

Feare is turned vpon mee: and they pursue my soule as the winde, and mine health passeth away as a cloude.

16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃

Therefore my soule is nowe powred out vpon me, and the dayes of affliction haue taken holde on me.

17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

It pearceth my bones in the night, and my sinewes take no rest.

18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃

For the great vehemencie is my garment changed, which compasseth me about as the colar of my coate.

19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃

He hath cast me into the myre, and I am become like ashes and dust.

20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃

Whe I cry vnto thee, thou doest not heare me, neither regardest me, when I stand vp.

21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

Thou turnest thy selfe cruelly against me, and art enemie vnto mee with the strength of thine hand.

22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃

Thou takest me vp and causest mee to ride vpon the winde, and makest my strength to faile.

23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃

Surely I knowe that thou wilt bring mee to death, and to the house appoynted for all the liuing.

24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃

Doubtles none can stretch his hand vnto the graue, though they cry in his destruction.

25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃

Did not I weepe with him that was in trouble? was not my soule in heauinesse for the poore?

26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

Yet when I looked for good, euill came vnto me: and when I waited for light, there came darkenesse.

27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃

My bowels did boyle without rest: for the dayes of affliction are come vpon me.

28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃

I went mourning without sunne: I stood vp in the congregation and cryed.

29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃

I am a brother to the dragons, and a companion to the ostriches.

30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃

My skinne is blacke vpon me, and my bones are burnt with heate.

31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃

Therefore mine harpe is turned to mourning, and mine organs into the voyce of them that weepe.