איוב 3

1 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

Post hæc aperuit Iob os suum, et maledixit diei suo,

2 ויען איוב ויאמר׃

et locutus est.

3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Pereat dies in qua natus sum, et nox in qua dictum est: Conceptus est homo.

4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Dies ille vertatur in tenebras, non requirat eum Deus desuper, et non illustretur lumine.

5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Obscurent eum tenebræ et umbra mortis, occupet eum caligo, et involvatur amaritudine.

6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Noctem illam tenebrosus turbo possideat, non computetur in diebus anni, nec numeretur in mensibus:

7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Sit nox illa solitaria, nec laude digna:

8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Maledicant ei qui maledicunt diei, qui parati sunt suscitare Leviathan:

9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Obtenebrentur stellæ caligine eius: expectet lucem et non videat, nec ortum surgentis auroræ:

10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Quia non conclusit ostia ventris, qui portavit me, nec abstulit mala ab oculis meis.

11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Quare non in vulva mortuus sum, egressus ex utero non statim perii?

12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Quare exceptus genibus? cur lactatus uberibus?

13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

Nunc enim dormiens silerem, et somno meo requiescerem:

14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

Cum regibus et consulibus terræ, qui ædificant sibi solitudines:

15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

Aut cum principibus, qui possident aurum, et replent domos suas argento:

16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Aut sicut abortivum absconditum non subsisterem, vel qui concepti non viderunt lucem.

17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

Ibi impii cessaverunt a tumultu, et ibi requieverunt fessi robore.

18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

Et quondam vincti pariter sine molestia, non audierunt vocem exactoris.

19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

Parvus et magnus ibi sunt, et servus liber a domino suo.

20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

Quare misero data est lux, et vita his, qui in amaritudine animæ sunt?

21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

qui expectant mortem, et non venit, quasi effodientes thesaurum:

22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

Gaudentque vehementer cum invenerint sepulchrum.

23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

Viro cuius abscondita est via, et circumdedit eum Deus tenebris?

24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

Antequam comedam suspiro: et tamquam inundantes aquæ, sic rugitus meus:

25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

Quia timor, quem timebam, evenit mihi: et quod verebar accidit.

26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

Nonne dissimulavi? nonne silui? nonne quievi? et venit super me indignatio.