איוב 3
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
Μετά ταύτα ήνοιξεν ο Ιώβ το στόμα αυτού, και κατηράσθη την ημέραν αυτού.
| ויען איוב ויאמר׃ | 2 |
Και ελάλησεν ο Ιώβ και είπεν·
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
Είθε να χαθή η ημέρα καθ' ην εγεννήθην, και η νυξ καθ' ην είπον, Εγεννήθη αρσενικόν.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
Η ημέρα εκείνη να ήναι σκότος· ο Θεός να μη αναζητήση αυτήν άνωθεν, και να μη φέγξη επ' αυτήν φως.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Σκότος και σκιά θανάτου να αμαυρώσωσιν αυτήν· γνόφος να επικάθηται επ' αυτήν. Να επέλθωσιν επ' αυτήν ως πικροτάτην ημέραν.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
Την νύκτα εκείνην να κατακρατήση σκότος· να μη συναφθή με τας ημέρας του έτους· να μη εισέλθη εις τον αριθμόν των μηνών.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Ιδού, έρημος να ήναι η νυξ εκείνη· φωνή χαρμόσυνος να μη επέλθη επ' αυτήν.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Να καταρασθώσιν αυτήν οι καταρώμενοι τας ημέρας, οι έτοιμοι να ανεγείρωσι το πένθος αυτών.
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Να σκοτισθώσι τα άστρα της εσπέρας αυτής· να προσμένη το φως, και να μη έρχηται· και να μη ίδη τα βλέφαρα της αυγής·
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
διότι δεν έκλεισε τας θύρας της κοιλίας της μητρός μου, και δεν έκρυψε την θλίψιν από των οφθαλμών μου.
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Διά τι δεν απέθανον από μήτρας; και δεν εξέπνευσα άμα εξήλθον εκ της κοιλίας;
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Διά τι με υπεδέχθησαν τα γόνατα; ή διά τι οι μαστοί διά να θηλάσω;
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
Διότι τώρα ήθελον κοιμάσθαι και ησυχάζει· ήθελον υπνώττει· τότε ήθελον είσθαι εις ανάπαυσιν,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
μετά βασιλέων και βουλευτών της γης, οικοδομούντων εις εαυτούς ερημώσεις·
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
ή μετά αρχόντων, οίτινες έχουσι χρυσίον, οίτινες εγέμισαν τους οίκους αυτών αργυρίου·
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
ή ως εξάμβλωμα κεκρυμμένον δεν ήθελον υπάρχει, ως βρέφη μη ιδόντα φως.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
Εκεί οι ασεβείς παύουσιν από του να ταράττωσι, και εκεί αναπαύονται οι κεκοπιασμένοι·
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
εκεί αναπαύονται ομού οι αιχμάλωτοι· δεν ακούουσι φωνήν καταδυνάστου·
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
εκεί είναι ο μικρός και ο μέγας· και ο δούλος, ελεύθερος του κυρίου αυτού.
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Διά τι εδόθη φως εις τον δυστυχή, και ζωή εις τον πεπικραμένον την ευχήν,
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
οίτινες ποθούσι τον θάνατον και δεν επιτυγχάνουσιν, αν και ανορύττωσιν αυτόν μάλλον παρά κεκρυμμένους θησαυρούς,
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
οίτινες υπερχαίρουσιν, υπερευφραίνονται, όταν εύρωσι τον τάφον;
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
Διά τι εδόθη φως εις άνθρωπον, του οποίου η οδός είναι κεκρυμμένη, και τον οποίον ο Θεός περιέκλεισε;
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
Διότι προ του φαγητού μου έρχεται ο στεναγμός μου, και οι βρυγμοί μου εκχέονται ως ύδατα.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
Επειδή εκείνο, το οποίον εφοβούμην, συνέβη εις εμέ, και εκείνο, το οποίον ετρόμαζον, ήλθεν επ' εμέ.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
Δεν είχον ειρήνην ουδέ ανάπαυσιν ουδέ ησυχίαν· οργή επήλθεν επ' εμέ.
