איוב 3
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
Danach tat Hiob seinen Mund auf und verfluchte seinen Tag.
| ויען איוב ויאמר׃ | 2 |
Und Hiob hob an und sprach:
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
Es verschwinde der Tag, an dem ich geboren wurde, und die Nacht, welche sprach: Ein Knäblein ist empfangen!
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
Jener Tag sei Finsternis! Nicht frage Gott nach ihm droben, und nicht erglänze über ihm das Licht!
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Finsternis und Todesschatten mögen ihn einlösen, Gewölk lagere sich über ihm, es schrecken ihn Tagesverfinsterungen!
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
Jene Nacht, Dunkel ergreife sie; sie freue sich nicht unter den Tagen des Jahres, in die Zahl der Monde komme sie nicht!
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Siehe, jene Nacht sei unfruchtbar, es trete kein Jubel in sie ein!
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Verwünschen mögen sie die Verflucher des Tages, die fähig sind, den Leviathan aufzureizen!
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Verfinstert seien die Sterne ihrer Dämmerung; sie harre auf Licht, und da sei keines; und nicht schaue sie die Wimpern der Morgenröte!
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
Denn sie hat die Pforte meines Mutterschoßes nicht verschlossen und Mühsal nicht verborgen vor meinen Augen. -
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Warum starb ich nicht von Mutterleibe an, kam aus dem Schoße hervor und verschied?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Weshalb kamen Knie mir entgegen, und wozu Brüste, daß ich sog?
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
Denn jetzt würde ich liegen und rasten, ich würde schlafen: dann hätte ich Ruhe,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
mit Königen und Räten der Erde, welche sich verödete Plätze erbauten,
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
oder mit Fürsten, die Gold hatten, die ihre Häuser mit Silber füllten;
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
oder, gleich einer verborgenen Fehlgeburt, wäre ich nicht da, gleich Kindern, die das Licht nicht erblickt haben.
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
Dort lassen die Bösen ab vom Toben, und dort ruhen die an Kraft Erschöpften,
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
rasten die Gefangenen allesamt, hören nicht die Stimme des Treibers.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
Der Kleine und der Große, dort sind sie gleich, und der Knecht ist frei von seinem Herrn.
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Warum gibt er dem Mühseligen Licht, und Leben denen, die bitterer Seele sind;
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
die auf den Tod harren, und er ist nicht da, und die nach ihm graben, mehr als nach verborgenen Schätzen;
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
die sich freuen bis zum Jubel, Wonne haben, wenn sie das Grab finden; -
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
dem Manne, dessen Weg ihm verborgen ist, und den Gott eingeschlossen hat ringsum?
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
Denn gleich meinem Brote kommt mein Seufzen, und wie Wasser ergießt sich mein Gestöhn.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
Denn ich fürchtete einen Schrecken, und er traf mich, und vor dem mir bangte, das kam über mich.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
Ich war nicht ruhig, und ich rastete nicht und ruhte nicht, da kam das Toben.
