אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
ויען איוב ויאמר׃ | 2 |
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |