< איוב 3 >
אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
Après cela, Job ouvrit la bouche et maudit le jour de sa naissance.
Et, prenant la parole, Job dit:
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
Périsse le jour où je suis né, et la nuit qui a dit: Un homme est conçu!
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
Que ce jour soit ténèbres, que Dieu ne s'en enquière pas d'en haut, qu'aucune lumière ne brille sur lui!
יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Que les ténèbres et l'ombre de la mort le reprennent, qu'une sombre nuée demeure sur lui, qu'une éclipse le remplisse d'horreur!
הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
Que l'obscurité s'empare de cette nuit, qu'elle ne se réjouisse pas au milieu des jours de l'année, qu'elle n'entre pas dans le compte des mois!
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Voici, que cette nuit soit stérile, et qu'aucun cri de joie n'y survienne!
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Qu'ils la maudissent ceux qui maudissent les jours, ceux qui sont habiles à faire lever Léviathan!
יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Que les étoiles de son crépuscule soient obscurcies, qu'elle attende la lumière et qu'il n'y en ait point, et qu'elle ne voie pas les paupières de l'aurore!
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
Parce qu'elle n'a pas fermé le sein qui me porta, et n'a point caché la douleur à mes yeux!
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Que ne suis-je mort dès le sein de ma mère? Au sortir de ses flancs, que n'ai-je expiré?
מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Pourquoi des genoux se sont-ils présentés à moi, et pourquoi des mamelles pour être sucées?
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
Car, maintenant, je serais couché et tranquille, je dormirais, je serais en repos,
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
Avec les rois et les arbitres de la terre, qui se bâtissent des mausolées,
או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
Avec les princes qui ont de l'or, qui remplissent d'argent leurs maisons.
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
Ou bien, comme l'avorton caché, je n'existerais pas; comme les petits enfants qui n'ont pas vu la lumière.
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
Là, les méchants ne tourmentent plus personne, et là se reposent les hommes fatigués;
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
Avec eux, les captifs sont tranquilles: ils n'entendent plus la voix de l'exacteur.
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
Là, le petit et le grand sont ensemble, et l'esclave est délivré de son maître.
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Pourquoi donne-t-on la lumière au malheureux, et la vie à ceux dont l'âme est pleine d'amertume?
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
Qui attendent la mort, et elle ne vient point, qui la recherchent plus qu'un trésor,
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
Qui seraient contents jusqu'à l'allégresse et ravis de joie, s'ils trouvaient le tombeau?
לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
A l'homme qui ne connaît pas sa voie et que Dieu cerne de tous côtés?
כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
Car je soupire au lieu de manger, et mes cris se répandent comme l'eau.
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
Ce que je crains m'arrive, et ce que j'appréhende vient sur moi.
לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
Je n'ai ni paix, ni tranquillité, ni repos! Le tourment est venu!