< איוב 3 >
אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
Alors Job ouvrit la bouche et maudit le jour de sa naissance.
Job prit la parole et dit:
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
Périsse le jour où je suis né, et la nuit qui a dit: « Un homme est conçu! »
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
Ce jour, qu’il se change en ténèbres, que Dieu d’en haut n’en ait pas souci, que la lumière ne brille pas sur lui!
יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Que les ténèbres et l’ombre de la mort le revendiquent, qu’un nuage épais le couvre, que l’éclipse de sa lumière jette l’épouvante!
הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
Cette nuit, que les ténèbres en fassent leur proie, qu’elle ne compte pas dans les jours de l’année, qu’elle n’entre pas dans la supputation des mois!
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Que cette nuit soit un désert stérile, qu’on n’y entende pas de cri d’allégresse!
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Que ceux-là la maudissent, qui maudissent les jours, qui savent évoquer Léviathan!
יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Que les étoiles de son crépuscule s’obscurcissent, qu’elle attende la lumière, sans qu’elle vienne, et qu’elle ne voie pas les paupières de l’aurore,
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
parce qu’elle ne m’a pas fermé les portes du sein, et n’a pas dérobé la souffrance à mes regards!
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Que ne suis-je mort dès le ventre de ma mère, au sortir de ses entrailles que n’ai-je expiré!
מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Pourquoi ai-je trouvé deux genoux pour me recevoir, et pourquoi deux mamelles à sucer?
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
Maintenant je serais couché et en paix, je dormirais et je me reposerais
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
avec les rois et les grands de la terre, qui se sont bâti des mausolées;
או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
avec les princes qui avaient de l’or, et remplissaient d’argent leur demeures.
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
Ou bien, comme l’avorton ignoré, je n’existerais pas, comme ces enfants qui n’ont pas vu la lumière.
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
Là les méchants n’exercent plus leurs violences, là se repose l’homme épuisé de forces;
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
les captifs y sont tous en paix, ils n’entendent plus la voix de l’exacteur.
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
Là se trouvent le petit et le grand, l’esclave affranchi de son maître.
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Pourquoi donner la lumière aux malheureux, et la vie à ceux dont l’âme est remplie d’amertume,
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
qui espèrent la mort, et la mort ne vient pas, qui la cherchent plus ardemment que les trésors,
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
qui sont heureux, qui tressaillent d’aise et se réjouissent quand ils ont trouvé le tombeau;
לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
à l’homme dont la route est cachée et que Dieu enferme de toutes parts?
כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
Mes soupirs sont comme mon pain et mes gémissements se répandent comme l’eau.
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
Ce que je crains, c’est ce qui m’arrive; ce que je redoute fond sur moi.
לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
Plus de tranquillité, plus de paix, plus de repos, et le trouble m’a saisi.