איוב 3
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
After this hath Job opened his mouth, and revileth his day.
| ויען איוב ויאמר׃ | 2 |
And Job answereth and saith: —
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
Let the day perish in which I am born, And the night that hath said: 'A man-child hath been conceived.'
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
That day — let it be darkness, Let not God require it from above, Nor let light shine upon it.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Let darkness and death-shade redeem it, Let a cloud tabernacle upon it, Let them terrify it as the most bitter of days.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
That night — let thick darkness take it, Let it not be united to days of the year, Into the number of months let it not come.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Lo! that night — let it be gloomy, Let no singing come into it.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Let the cursers of day mark it, Who are ready to wake up Leviathan.
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Let the stars of its twilight be dark, Let it wait for light, and there is none, And let it not look on the eyelids of the dawn.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
Because it hath not shut the doors Of the womb that was mine! And hide misery from mine eyes.
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Why from the womb do I not die? From the belly I have come forth and gasp!
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Wherefore have knees been before me? And what [are] breasts, that I suck?
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
For now, I have lain down, and am quiet, I have slept — then there is rest to me,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
With kings and counsellors of earth, These building wastes for themselves.
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
Or with princes — they have gold, They are filling their houses [with] silver.
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
(Or as a hidden abortion I am not, As infants — they have not seen light.)
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
There the wicked have ceased troubling, And there rest do the wearied in power.
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
Together prisoners have been at ease, They have not heard the voice of an exactor,
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
Small and great [are] there the same. And a servant [is] free from his lord.
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Why giveth He to the miserable light, and life to the bitter soul?
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
Who are waiting for death, and it is not, And they seek it above hid treasures.
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
Who are glad — unto joy, They rejoice when they find a grave.
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
To a man whose way hath been hidden, And whom God doth shut up?
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
For before my food, my sighing cometh, And poured out as waters [are] my roarings.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
For a fear I feared and it meeteth me, And what I was afraid of doth come to me.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
I was not safe — nor was I quiet — Nor was I at rest — and trouble cometh!
