איוב 3

1 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

After this Job opened his mouth, and cursed his day,

2 ויען איוב ויאמר׃

saying,

3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Let the day perish in which I was born, and that night in which they said, Behold a boy!

4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Let that night be darkness, and let not the Lord regard it from above, neither let light come upon it.

5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

But let darkness and the shadow of death seize it; let blackness come upon it;

6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

let that day and night be cursed, let darkness carry them away; let it not come into the days of the year, neither let it be numbered with the days of the months.

7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

But let that night be pain, and let not mirth come upon it, nor joy.

8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

But let him that curses that day curse it, [even] he that is ready to attack the great whale.

9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Let the stars of that night be darkened; let it remain [dark], and not come into light; and let it not see the morning star arise:

10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

because it shut not up the gates of my mother's womb, for [so] it would have removed sorrow from my eyes.

11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

For why died I not in the belly? and [why] did I not come forth from the womb and die immediately?

12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

and why did the knees support me? and why did I suck the breasts?

13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

Now I should have lain down and been quiet, I should have slept and been at rest,

14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

with kings [and] councillors of the earth, who gloried in [their] swords;

15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

or with rulers, whose gold was abundant, who filled their houses with silver:

16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

or [I should have been] as an untimely birth proceeding from his mother's womb, or as infants who never saw light.

17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

There the ungodly have burnt out the fury of rage; there the wearied in body rest.

18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

And the men of old time have together ceased to hear the exactor's voice.

19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

The small and great are there, and the servant that feared his lord.

20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

For why is light given to those who are in bitterness, and life to those souls which are in griefs?

21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

who desire death, and obtain it not, digging [for it] as [for] treasures;

22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

and would be very joyful if they should gain it?

23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

Death [is] rest to [such] a man, for God has hedged him in.

24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

For my groaning comes before my food, and I weep being beset with terror.

25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

For the terror of which I meditated has come upon me, and that which I had feared has befallen me.

26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

I was not at peace, nor quiet, nor had I rest; yet wrath came upon me.