< איוב 3 >
אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
After this Job began speaking, cursing the day of his birth.
יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
“Wipe out the day I was born, and the night when it was announced that a boy had been conceived.
היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
Turn that day to darkness. God above should not remember it. Don't let light shine on it.
יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Take it back, darkness and death-shadow. A black cloud should overshadow it. It should be as terrifying as the darkness of an eclipse during the day.
הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
Blot out that night as if it never existed. Don't count it on the calendar. Don't let it have a day in any month.
הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Let that night be childless, with no sounds of happiness heard.
יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Those who place curses on certain days should curse it, those who have the power to raise Leviathan.
יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Its early morning stars should stay dark. Looking for light, may none come, may it not see the glimmer of dawn
כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
for it did not shut my mother's womb to prevent me from seeing trouble.
למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Why wasn't I stillborn? Why didn't I die at birth?
מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Why was there a lap for me to lie on, or breasts for me to suck?
כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
For now I would be lying down in peace. I would be sleeping and at rest,
עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
along with the kings of this world and their officials whose palaces now lie in ruins,
או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
or with noblemen who collected gold and filled their houses with silver.
או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
Why wasn't I a miscarriage, buried in secret, a baby who never saw the light?
שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
There in the grave the wicked give no more trouble, and those whose strength is gone have their rest.
יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
There prisoners take it easy—they don't hear the commands of their oppressors.
קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
Both small and great are there, and slaves are freed from their masters.
למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Why does God give life to those who are suffering, living bitterly miserable lives,
המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
those who are waiting for death that does not come and who are looking for death more desperately than hunting for treasure?
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
They're so incredibly happy when the reach the grave!
לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
Why is light given to someone who doesn't know where they're going, someone God has fenced in?
כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
My groans are the bread I eat; my raging tears are the water I drink.
כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
For all that I feared has happened to me; everything that I dreaded has come upon me.
לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
I have no peace, no quiet, no rest. All that comes is rage.”