איוב 3

1 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

After this Job opened his mouth, and cursed his day,

2 ויען איוב ויאמר׃

And he said:

3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Let the day perish wherein I was born, and the night in which it was said: A man child is conceived.

4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Let that day be turned into darkness, let not God regard it from above, and let not the light shine upon it.

5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Let darkness, and the shadow of death cover it, let a mist overspread it, and let it be wrapped up in bitterness.

6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Let a darksome whirlwind seize upon that night, let it not be counted in the days of the year, nor numbered in the months.

7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Let that night be solitary, and not worthy of praise.

8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Let them curse it who curse the day. who are ready to raise up a leviathan:

9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Let the stars be darkened with the mist thereof: let it expect light and not see it, nor the rising of the dawning of the day:

10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Because it shut not up the doors of the womb that bore me, nor took away evils from my eyes.

11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Why did I not die in the womb, why did I not perish when I came out of the belly?

12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Why received upon the knees? why suckled at the breasts?

13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

For now I should have been asleep and still, and should have rest in my sleep.

14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

With kings and consuls of the earth, who build themselves solitudes:

15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

Or with princes, that possess gold, and All their houses with silver:

16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Or as a hidden untimely birth I should not be, or as they that being conceived have not seen the light.

17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

There the wicked cease from tumult, and there the wearied in strength are at rest.

18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

And they sometime bound together without disquiet, have not heard the voice of the oppressor.

19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

The small and great are there, and the servant is free from his master.

20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

Why is light given to him that is in misery, and life to them that are in bitterness of soul?

21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

That look for death, and it cometh not, as they that dig for a treasure:

22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

And they rejoice exceedingly when they have found the grave.

23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

To a man whose way is hidden, and God hath surrounded him with darkness?

24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

Before I eat I sigh: and as overflowing waters, so is my roaring:

25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

For the fear which I feared hath come upon me: and that which I was afraid of, hath befallen me.

26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

Have I not dissembled? have I not kept silence? have I not been quiet? and indignation is come upon me.