איוב 3

1 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

After this, Job opened his mouth and cursed his day.

2 ויען איוב ויאמר׃

And Job answered and said,

3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Let the day perish in which I was born, and the night that said, There is a man child conceived.

4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

That day — let it be darkness, let not God care for it from above, neither let light shine upon it:

5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

Let darkness and the shadow of death claim it; let clouds dwell upon it; let darkeners of the day terrify it.

6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

That night — let gloom seize upon it; let it not rejoice among the days of the year; let it not come into the number of the months.

7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Behold, let that night be barren; let no joyful sound come therein;

8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Let them curse it that curse the day, who are ready to rouse Leviathan;

9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Let the stars of its twilight be dark; let it wait for light, and have none, neither let it see the eyelids of the dawn:

10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Because it shut not up the doors of the womb that bore me, and hid not trouble from mine eyes.

11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Wherefore did I not die from the womb, — come forth from the belly and expire?

12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Why did the knees meet me? and wherefore the breasts, that I should suck?

13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

For now should I have lain down and been quiet; I should have slept: then had I been at rest,

14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

With kings and counsellors of the earth, who build desolate places for themselves,

15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

Or with princes who had gold, who filled their houses with silver;

16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Or as a hidden untimely birth I had not been; as infants that have not seen the light.

17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

There the wicked cease from troubling; and there the wearied are at rest.

18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

The prisoners together are at ease; they hear not the voice of the taskmaster.

19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

The small and great are there, and the bondman freed from his master.

20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

Wherefore is light given to him that is in trouble, and life to those bitter of soul,

21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

Who long for death, and it [cometh] not, and dig for it more than for hidden treasures;

22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

Who rejoice even exultingly and are glad when they find the grave? —

23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

To the man whose way is hidden, and whom God hath hedged in?

24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

For my sighing cometh before my bread, and my groanings are poured out like the waters.

25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

For I feared a fear, and it hath come upon me, and that which I dreaded hath come to me.

26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

I was not in safety, neither had I quietness, neither was I at rest, and trouble came.