איוב 3
| אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ | 1 |
Potom otevřev Job ústa svá, zlořečil dni svému.
| ויען איוב ויאמר׃ | 2 |
Nebo mluvě Job, řekl:
| יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ | 3 |
Ó by byl zahynul ten den, v němž jsem se naroditi měl, i noc, v níž bylo řečeno: Počat jest pacholík.
| היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ | 4 |
Ten den ó by byl obrácen v temnost, aby ho byl nevyhledával Bůh shůry, a nebyl osvícen světlem.
| יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ | 5 |
Ó by jej byly zachvátily tmy a stín smrti, a aby jej byla přikvačila mračna, a předěsila horkost denní.
| הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ | 6 |
Ó by noc tu mrákota byla opanovala, aby nebyla připojena ke dnům roku, a v počet měsíců nepřišla.
| הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ | 7 |
Ó by noc ta byla osaměla, a zpěvu aby nebylo v ní.
| יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ | 8 |
Ó by jí byli zlořečili ti, kteříž proklínají den, hotovi jsouce vzbuditi velryba.
| יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ | 9 |
Ó by se byly hvězdy zatměly v soumraku jejím, a očekávajíc světla, aby ho nebyla dočekala, ani spatřila záře jitřní.
| כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ | 10 |
Nebo nezavřela dveří života mého, ani skryla trápení od očí mých.
| למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ | 11 |
Proč jsem neumřel v matce, aneb vyšed z života, proč jsem nezahynul?
| מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ | 12 |
Proč jsem vzat byl na klín, a proč jsem prsí požíval?
| כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ | 13 |
Nebo bych nyní ležel a odpočíval, spal bych a měl bych pokoj,
| עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ | 14 |
S králi a radami země, kteříž sobě vzdělávali místa pustá,
| או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ | 15 |
Aneb s knížaty, kteříž měli zlato, a domy své naplňovali stříbrem.
| או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ | 16 |
Aneb jako nedochůdče nezřetelné proč jsem nebyl, a jako nemluvňátka, kteráž světla neviděla?
| שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ | 17 |
Tamť bezbožní přestávají bouřiti, a tamť odpočívají ti, jenž v práci ustali.
| יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ | 18 |
Také i vězňové pokoj mají, a neslyší více hlasu násilníka.
| קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ | 19 |
Malý i veliký tam jsou rovni sobě, a služebník jest prost pána svého.
| למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ | 20 |
Proč Bůh dává světlo zbědovanému a život těm, kteříž jsou ducha truchlivého?
| המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ | 21 |
Kteříž očekávají smrti, a není jí, ačkoli jí hledají pilněji než skrytých pokladů?
| השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ | 22 |
Kteříž by se veselili s plésáním a radovali, když by nalezli hrob?
| לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ | 23 |
Èlověku, jehož cesta skryta jest, a jehož Bůh přistřel?
| כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ | 24 |
Nebo před pokrmem mým vzdychání mé přichází, a rozchází se jako voda řvání mé.
| כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ | 25 |
To zajisté, čehož jsem se lekal, stalo se mi, a čehož jsem se obával, přišlo na mne.
| לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ | 26 |
Neměl jsem pokoje, aniž jsem se ubezpečil, ani odpočíval, až i přišlo pokušení toto.
