איוב 29
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ | 1 |
Και εξηκολούθησεν ο Ιώβ την παραβολήν αυτού και είπεν·
| מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ | 2 |
Ω να ήμην ως εις τους παρελθόντας μήνας, ως εν ταις ημέραις ότε ο Θεός με εφύλαττεν·
| בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ | 3 |
ότε ο λύχνος αυτού έφεγγεν επί της κεφαλής μου, και διά του φωτός αυτού περιεπάτουν εν τω σκότει·
| כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ | 4 |
καθώς ήμην εν ταις ημέραις της ακμής μου, ότε η εύνοια του Θεού ήτο επί την σκηνήν μου·
| בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ | 5 |
ότε ο Παντοδύναμος ήτο μετ' εμού, και τα παιδία μου κύκλω μου·
| ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ | 6 |
ότε έπλυνον τα βήματά μου με βούτυρον, και ο βράχος εξέχεε δι' εμέ ποταμούς ελαίου·
| בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ | 7 |
ότε διά της πόλεως εξηρχόμην εις την πύλην, ητοίμαζον την καθέδραν μου εν τη πλατεία
| ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ | 8 |
Οι νέοι με έβλεπον και εκρύπτοντο· και οι γέροντες εγειρόμενοι ίσταντο.
| שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ | 9 |
Οι άρχοντες έπαυον ομιλούντες και έβαλλον χείρα επί το στόμα αυτών.
| קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ | 10 |
Η φωνή των εγκρίτων εκρατείτο, και η γλώσσα αυτών εκολλάτο εις τον ουρανίσκον αυτών.
| כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ | 11 |
Ότε το ωτίον ήκουε και με εμακάριζε, και ο οφθαλμός έβλεπε και εμαρτύρει υπέρ εμού·
| כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ | 12 |
διότι ηλευθέρουν τον πτωχόν βοώντα και τον ορφανόν τον μη έχοντα βοηθόν.
| ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ | 13 |
Η ευλογία του απολλυμένου ήρχετο επ' εμέ· και την καρδίαν της χήρας εύφραινον.
| צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ | 14 |
Εφόρουν δικαιοσύνην και ενεδυόμην την ευθύτητά μου ως επενδύτην και διάδημα.
| עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ | 15 |
Ήμην οφθαλμός εις τον τυφλόν και πους εις τον χωλόν εγώ.
| אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ | 16 |
Ήμην πατήρ εις τους πτωχούς, και την δίκην την οποίαν δεν εγνώριζον εξιχνίαζον.
| ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ | 17 |
Και συνέτριβον τους κυνόδοντας του αδίκου και απέσπων το θήραμα από των οδόντων αυτού.
| ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ | 18 |
Τότε έλεγον, θέλω αποθάνει εν τη φωλεά μου και ως την άμμον θέλω πολλαπλασιάσει τας ημέρας μου.
| שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ | 19 |
Η ρίζα μου ήτο ανοικτή προς τα ύδατα, και η δρόσος διενυκτέρευεν επί των κλάδων μου.
| כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ | 20 |
Η δόξα μου ανενεούτο εν εμοί, και το τόξον μου εκρατύνετο εν τη χειρί μου.
| לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ | 21 |
Με ηκροάζοντο προσέχοντες και εις την συμβουλήν μου εσιώπων.
| אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ | 22 |
Μετά τους λόγους μου δεν προσέθετον ουδέν, και η ομιλία μου εστάλαζεν επ' αυτούς.
| ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ | 23 |
Και με περιέμενον ως την βροχήν· και ήσαν κεχηνότες ως διά την όψιμον βροχήν.
| אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ | 24 |
Εγέλων προς αυτούς, και δεν επίστευον· και την φαιδρότητα του προσώπου μου δεν άφινον να πέση.
| אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ | 25 |
Εάν ηρεσκόμην εις την οδόν αυτών, εκαθήμην πρώτος, και κατεσκήνουν ως βασιλεύς εν τω στρατεύματι, ως ο παρηγορών τους τεθλιμμένους.
