< איוב 29 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ | 1 |
And Job adds to lift up his allegory and says:
מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ | 2 |
“Who makes me as [in] months past, As [in] the days of God’s preserving me?
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ | 3 |
In His causing His lamp to shine on my head, By His light I walk [through] darkness.
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ | 4 |
As I have been in days of my maturity, And the counsel of God on my tent.
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ | 5 |
When yet the Mighty One [is] with me. Around me—my young ones,
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ | 6 |
When washing my goings with butter, And the firm rock [is] with me—streams of oil.
בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ | 7 |
When I go out to the gate by the city, In a broad place I prepare my seat.
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ | 8 |
Youths have seen me, and they have been hidden, And the aged have risen—they stood up.
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ | 9 |
Princes have kept in words, And they place a hand on their mouth.
קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ | 10 |
The voice of leaders has been hidden, And their tongue has cleaved to the palate.
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ | 11 |
For the ear heard, and declares me blessed, And the eye has seen, and testifies [to] me.
כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ | 12 |
For I deliver the afflicted who is crying, And the fatherless who has no helper.
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ | 13 |
The blessing of the perishing comes on me, And I cause the heart of the widow to sing.
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ | 14 |
I have put on righteousness, and it clothes me, My justice as a robe and a crown.
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ | 15 |
I have been eyes to the blind, And I [am] feet to the lame.
אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ | 16 |
I [am] a father to the needy, And the cause I have not known I search out.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ | 17 |
And I break the jaw-teeth of the perverse, And from his teeth I cast away prey.
ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ | 18 |
And I say, I expire with my nest, And I multiply days as the sand.
שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ | 19 |
My root is open to the waters, And dew lodges on my branch.
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ | 20 |
My glory [is] fresh with me, And my bow is renewed in my hand.
לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ | 21 |
They have listened to me, Indeed, they wait, and are silent for my counsel.
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ | 22 |
After my word they do not change, And my speech drops on them,
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ | 23 |
And they wait for me as [for] rain, And they have opened wide their mouth [As] for the spring rain.
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ | 24 |
I laugh at them—they give no credence, And do not cause the light of my face to fall.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ | 25 |
I choose their way, and sit [as] head, And I dwell as a king in a troop, When he comforts mourners.”