< איוב 29 >

ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ 1
约伯又接着说:
מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ 2
惟愿我的景况如从前的月份, 如 神保守我的日子。
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ 3
那时他的灯照在我头上; 我借他的光行过黑暗。
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ 4
我愿如壮年的时候: 那时我在帐棚中, 神待我有密友之情;
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ 5
全能者仍与我同在; 我的儿女都环绕我。
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ 6
奶多可洗我的脚; 磐石为我出油成河。
בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ 7
我出到城门, 在街上设立座位;
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ 8
少年人见我而回避, 老年人也起身站立;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ 9
王子都停止说话, 用手捂口;
קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ 10
首领静默无声, 舌头贴住上膛。
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ 11
耳朵听我的,就称我有福; 眼睛看我的,便称赞我;
כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ 12
因我拯救哀求的困苦人 和无人帮助的孤儿。
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ 13
将要灭亡的为我祝福; 我也使寡妇心中欢乐。
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ 14
我以公义为衣服, 以公平为外袍和冠冕。
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ 15
我为瞎子的眼, 瘸子的脚。
אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ 16
我为穷乏人的父; 素不认识的人,我查明他的案件。
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ 17
我打破不义之人的牙床, 从他牙齿中夺了所抢的。
ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ 18
我便说:我必死在家中, 必增添我的日子,多如尘沙。
שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ 19
我的根长到水边; 露水终夜沾在我的枝上。
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ 20
我的荣耀在身上增新; 我的弓在手中日强。
לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ 21
人听见我而仰望, 静默等候我的指教。
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ 22
我说话之后,他们就不再说; 我的言语像雨露滴在他们身上。
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ 23
他们仰望我如仰望雨, 又张开口如切慕春雨。
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ 24
他们不敢自信,我就向他们含笑; 他们不使我脸上的光改变。
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ 25
我为他们选择道路,又坐首位; 我如君王在军队中居住, 又如吊丧的安慰伤心的人。

< איוב 29 >