איוב 28
| כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃ | 1 |
Sølvet har jo sin grube, og gullet, som renses, sitt finnested;
| ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃ | 2 |
jern hentes frem av jorden, og sten smeltes til kobber.
| קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃ | 3 |
De gjør ende på mørket, og inn i de innerste kroker gransker de stener som ligger i det sorte mørke;
| פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃ | 4 |
de bryter en sjakt langt borte fra menneskers bolig; der ferdes de glemt, dypt under menneskers føtter; der henger de og svever langt borte fra mennesker.
| ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃ | 5 |
Av jorden kommer det brød; men inne i den blir alt veltet om som av ild.
| מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃ | 6 |
Safiren har sin bolig i dens stener, og gullklumper finnes der.
| נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃ | 7 |
Ingen rovfugl kjenner stien dit ned, og intet falkeøie har sett den;
| לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃ | 8 |
stolte rovdyr har ikke trådt på den, ingen løve har skredet frem over den.
| בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃ | 9 |
På den hårde sten legger de sin hånd, de velter hele fjell om fra grunnen av.
| בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃ | 10 |
I berget sprenger de ganger, og allehånde kostelige ting får de se.
| מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃ | 11 |
De demmer for dryppet av vannårene og fører skjulte ting frem i lyset.
| והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃ | 12 |
Men visdommen hvor skal den finnes? Og hvor har forstanden sin bolig?
| לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃ | 13 |
Intet menneske kjenner dens verd, og den finnes ikke i de levendes land.
| תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃ | 14 |
Dypet sier: I mig er den ikke, og havet sier: Den er ikke hos mig.
| לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃ | 15 |
Den kan ikke kjøpes for kostelig gull, og dens pris ikke opveies med sølv.
| לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃ | 16 |
Den opveies ikke med Ofirs gull, med den dyre onyks og safir.
| לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃ | 17 |
Gull og glass kommer ikke op imot den, og en kan ikke bytte den til sig for kar av fint gull.
| ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃ | 18 |
Koraller og krystall kan ikke engang nevnes, og det å eie visdom er bedre enn perler.
| לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃ | 19 |
Etiopias topas kommer ikke op imot den; den kan ikke opveies med det reneste gull.
| והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃ | 20 |
Hvor kommer da visdommen fra? Og hvor har forstanden sin bolig?
| ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃ | 21 |
Den er dulgt for alle levendes øine, den er skjult for himmelens fugler;
| אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃ | 22 |
avgrunnen og døden sier: Bare et frasagn om den er kommet oss for øre.
| אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃ | 23 |
Gud kjenner veien til den, og han vet hvor den har sin bolig.
| כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃ | 24 |
For hans øie når til jordens ender; allting under himmelen ser han.
| לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃ | 25 |
Da han fastsatte vindens vekt og gav vannet dets mål,
| בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃ | 26 |
da han satte en lov for regnet og en vei for lynstrålen,
| אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃ | 27 |
da så han visdommen og åpenbarte den, da lot han den stå frem og utforsket den.
| ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ | 28 |
Og han sa til mennesket: Se, å frykte Herren, det er visdom, og å fly det onde er forstand.
