איוב 28
| כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃ | 1 |
Βεβαίως είναι τόπος του αργυρίου όθεν εξάγεται, και τόπος του χρυσίου όπου καθαρίζεται·
| ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃ | 2 |
ο σίδηρος λαμβάνεται εκ της γης και ο χαλκός χύνεται εκ της πέτρας.
| קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃ | 3 |
Βάλλει μεν ο άνθρωπος όρια εις το σκότος και ανιχνεύει τα πάντα μέχρι τελειότητος· τους λίθους του σκότους και της σκιάς του θανάτου.
| פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃ | 4 |
Χείμαρρος εξορμά εκ του τόπου όπου κατοικεί· ύδατα αδοκίμαστα υπό του ποδός· ταύτα ολιγοστεύουσι και αναχωρούσιν από των ανθρώπων.
| ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃ | 5 |
Περί δε της γης, εξ αυτής εξέρχεται ο άρτος και υποκάτωθεν αυτής ανασκάπτεται ως υπό πυρός·
| מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃ | 6 |
οι λίθοι αυτής είναι τόπος σαπφείρων· και εν αυτή χώμα χρυσίου.
| נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃ | 7 |
Την οδόν εκείνην δεν γνωρίζει πτηνόν και οφθαλμός γυπός δεν είδεν αυτήν·
| לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃ | 8 |
τα θηρία δεν επάτησαν αυτήν, ο άγριος λέων δεν επέρασε δι' αυτής.
| בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃ | 9 |
Εκτείνει την χείρα αυτού επί τον σκληρόν βράχον· ανατρέπει τα όρη από της ρίζης.
| בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃ | 10 |
Εγκόπτει ποταμούς μεταξύ των βράχων· και ο οφθαλμός αυτού ανακαλύπτει παν πολύτιμον.
| מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃ | 11 |
Δεσμεύει των ποταμών την πλημμύραν· και το κεκρυμμένον εκφέρει εις φως.
| והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃ | 12 |
Αλλ' η σοφία πόθεν θέλει ευρεθή; και που είναι ο τόπος της συνέσεως;
| לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃ | 13 |
Ο άνθρωπος δεν γνωρίζει την τιμήν αυτής· και δεν ευρίσκεται εν τη γη των ζώντων.
| תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃ | 14 |
Η άβυσσος λέγει, δεν είναι εν εμοί· και η θάλασσα λέγει, δεν είναι μετ' εμού.
| לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃ | 15 |
Δεν δύναται να δοθή χρυσίον αντ' αυτής· και αργύριον δεν δύναται να ζυγισθή εις αντάλλαγμα αυτής.
| לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃ | 16 |
Δεν δύναται να εκτιμηθή με το χρυσίον του Οφείρ, με τον πολύτιμον όνυχα και σάπφειρον.
| לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃ | 17 |
Το χρυσίον και ο κρύσταλλος δεν δύναται να εξισωθώσι με αυτήν· και αντάλλαγμα αυτής να γείνη με σκεύη καθαρωτάτου χρυσίου.
| ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃ | 18 |
Δεν θέλει μνημονευθή κοράλλιον, ή μαργαρίται· διότι η τιμή της σοφίας είναι υπερτέρα των πολυτίμων λίθων.
| לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃ | 19 |
Το τοπάζιον της Αιθιοπίας δεν θέλει εξισωθή με αυτήν· δεν θέλει εκτιμηθή με καθαρόν χρυσίον.
| והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃ | 20 |
Πόθεν λοιπόν έρχεται η σοφία; και που είναι ο τόπος της συνέσεως;
| ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃ | 21 |
Είναι βεβαίως κεκρυμμένη από των οφθαλμών πάντων των ζώντων, και εσκεπασμένη από των πτηνών του ουρανού.
| אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃ | 22 |
Η απώλεια και ο θάνατος λέγουσι, Διά των ώτων ημών ηκούσαμεν την φήμην αυτής.
| אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃ | 23 |
Ο Θεός εννοεί την οδόν αυτής, και αυτός γνωρίζει τον τόπον αυτής.
| כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃ | 24 |
Επειδή αυτός θεωρεί έως των περάτων της γης, βλέπει υποκάτω παντός του ουρανού,
| לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃ | 25 |
διά να ζυγίζη το βάρος των ανέμων, και να σταθμίζη τα ύδατα με μέτρον.
| בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃ | 26 |
Ότε έκαμε νόμον διά την βροχήν και οδόν διά την αστραπήν της βροντής,
| אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃ | 27 |
τότε είδε και εφανέρωσεν αυτήν· ητοίμασεν αυτήν και μάλιστα εξιχνίασεν αυτήν.
| ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ | 28 |
Και είπε προς τον άνθρωπον, Ιδού, ο φόβος του Κυρίου, ούτος είναι η σοφία, και η αποχή από του κακού σύνεσις.
