< איוב 28 >
כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃ | 1 |
Máť zajisté stříbro prameny své, a zlato místo k přehánění.
ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃ | 2 |
Železo z země vzato bývá, a kámen rozpuštěný dává měď.
קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃ | 3 |
Cíl ukládá temnostem, a všelikou dokonalost člověk vystihá, kámen mrákoty a stínu smrti.
פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃ | 4 |
Protrhuje se řeka na obyvatele, tak že ji nemůže žádný přebřesti, a svozována bývá uměním smrtelného člověka, i odchází.
ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃ | 5 |
Z země vychází chléb, ačkoli pod ní jest něco rozdílného, podobného k ohni.
מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃ | 6 |
V některé zemi jest kamení zafirové a prach zlatý,
נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃ | 7 |
K čemuž stezky nezná žádný pták, aniž ji spatřilo oko luňáka,
לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃ | 8 |
Kteréž nešlapala mladá zvěř, aniž šel po ní lev.
בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃ | 9 |
K škřemeni vztahuje ruku svou, a z kořene převrací hory.
בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃ | 10 |
Z skálí vyvodí potůčky, a všecko, což jest drahého, spatřuje oko jeho.
מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃ | 11 |
Vylévati se řekám zbraňuje, a tak cožkoli skrytého jest, na světlo vynáší.
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃ | 12 |
Ale moudrost kde nalezena bývá? A kde jest místo rozumnosti?
לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃ | 13 |
Neví smrtelný člověk ceny její, aniž bývá nalezena v zemi živých.
תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃ | 14 |
Propast praví: Není ve mně, moře také dí: Není u mne.
לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃ | 15 |
Nedává se zlata čistého za ni, aniž odváženo bývá stříbro za směnu její.
לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃ | 16 |
Nemůže býti ceněna za zlato z Ofir, ani za onychin drahý a zafir.
לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃ | 17 |
Nevrovná se jí zlato ani drahý kámen, aniž směněna býti může za nádobu z ryzího zlata.
ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃ | 18 |
Korálů pak a perel se nepřipomíná; nebo nabytí moudrosti dražší jest nad klénoty.
לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃ | 19 |
Není jí rovný v ceně smaragd z Mouřenínské země, aniž za čisté zlato může ceněna býti.
והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃ | 20 |
Odkudž tedy moudrost přichází? A kde jest místo rozumnosti?
ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃ | 21 |
Poněvadž skryta jest před očima všelikého živého, i před nebeským ptactvem ukryta jest.
אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃ | 22 |
Zahynutí i smrt praví: Ušima svýma slyšely jsme pověst o ní.
אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃ | 23 |
Sám Bůh rozumí cestě její, a on ví místo její.
כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃ | 24 |
Nebo on končiny země spatřuje, a všecko, což jest pod nebem, vidí,
לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃ | 25 |
Tak že větru váhu dává, a vody v míru odvažuje.
בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃ | 26 |
On též vyměřuje dešti právo, i cestu blýskání hromů.
אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃ | 27 |
Hned tehdáž viděl ji, a rozhlásil ji, připravil ji, a vystihl ji.
ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ | 28 |
Èlověku pak řekl: Aj, bázeň Páně jest moudrost, a odstoupiti od zlého rozumnost.