ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ | 1 |
וַיֹּסֶף אִיּוֹב שְׂאֵת מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַֽר׃ |
חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ | 2 |
חַי־אֵל הֵסִיר מִשְׁפָּטִי וְשַׁדַּי הֵמַר נַפְשִֽׁי׃ |
כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ | 3 |
כִּי־כׇל־עוֹד נִשְׁמָתִי בִי וְרוּחַ אֱלוֹהַּ בְּאַפִּֽי׃ |
אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ | 4 |
אִם־תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה וּלְשׁוֹנִי אִם־יֶהְגֶּה רְמִיָּֽה׃ |
חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ | 5 |
חָלִילָה לִּי אִם־אַצְדִּיק אֶתְכֶם עַד־אֶגְוָע לֹֽא־אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּֽנִּי׃ |
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ | 6 |
בְּצִדְקָתִי הֶחֱזַקְתִּי וְלֹא אַרְפֶּהָ לֹא־יֶחֱרַף לְבָבִי מִיָּמָֽי׃ |
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ | 7 |
יְהִי כְרָשָׁע אֹיְבִי וּמִתְקוֹמְמִי כְעַוָּֽל׃ |
כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ | 8 |
כִּי מַה־תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשֽׁוֹ׃ |
הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ | 9 |
הֲֽצַעֲקָתוֹ יִשְׁמַע ׀ אֵל כִּֽי־תָבוֹא עָלָיו צָרָֽה׃ |
אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ | 10 |
אִם־עַל־שַׁדַּי יִתְעַנָּג יִקְרָא אֱלוֹהַּ בְּכׇל־עֵֽת׃ |
אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ | 11 |
אוֹרֶה אֶתְכֶם בְּיַד־אֵל אֲשֶׁר עִם־שַׁדַּי לֹא אֲכַחֵֽד׃ |
הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ | 12 |
הֵן־אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם וְלָמָּה־זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּֽלוּ׃ |
זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ | 13 |
זֶה ׀ חֵלֶק־אָדָם רָשָׁע ׀ עִם־אֵל וְֽנַחֲלַת עָרִיצִים מִשַּׁדַּי יִקָּֽחוּ׃ |
אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ | 14 |
אִם־יִרְבּוּ בָנָיו לְמוֹ־חָרֶב וְצֶאֱצָאָיו לֹא יִשְׂבְּעוּ־לָֽחֶם׃ |
שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ | 15 |
שְׂרִידָו בַּמָּוֶת יִקָּבֵרוּ וְאַלְמְנֹתָיו לֹא תִבְכֶּֽינָה׃ |
אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ | 16 |
אִם־יִצְבֹּר כֶּעָפָר כָּסֶף וְכַחֹמֶר יָכִין מַלְבּֽוּשׁ׃ |
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ | 17 |
יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹֽק׃ |
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ | 18 |
בָּנָה כָעָשׁ בֵּיתוֹ וּכְסֻכָּה עָשָׂה נֹצֵֽר׃ |
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ | 19 |
עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶֽנּוּ׃ |
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ | 20 |
תַּשִּׂיגֵהוּ כַמַּיִם בַּלָּהוֹת לַיְלָה גְּנָבַתּוּ סוּפָֽה׃ |
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ | 21 |
יִשָּׂאֵהוּ קָדִים וְיֵלַךְ וִישָׂעֲרֵהוּ מִמְּקֹמֽוֹ׃ |
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ | 22 |
וְיַשְׁלֵךְ עָלָיו וְלֹא יַחְמֹל מִיָּדוֹ בָּרוֹחַ יִבְרָֽח׃ |
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ | 23 |
יִשְׂפֹּק עָלֵימוֹ כַפֵּימוֹ וְיִשְׁרֹק עָלָיו מִמְּקֹמֽוֹ׃ |