איוב 27

1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃

Job also added, taking up his parable, and said:

2 חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃

As God liveth, who hath taken away my judgment, and the Almighty, who hath brought my soul to bitterness,

3 כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃

As long as breath remaineth in me, and the spirit of God in my nostrils,

4 אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃

My lips shall not speak iniquity, neither shall my tongue contrive lying.

5 חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃

God forbid that I should judge you to be just: till I die I will not depart from my innocence.

6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃

My justification, which I have begun to hold, I will not forsake: for my heart doth not reprehend me in all my life.

7 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃

Let my enemy be as the ungodly, and my adversary as the wicked one.

8 כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃

For what is the hope of the hypocrite if through covetousness he take by violence, and God deliver not his soul?

9 הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃

Will God hear his cry, when distress shall come upon him?

10 אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃

Or can he delight himself in the Almighty, and call upon God at all times?

11 אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃

I will teach you by the hand of God, what the Almighty hath, and I will not conceal it.

12 הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃

Behold you all know it, and why do you speak vain things without cause?

13 זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃

This is the portion of a wicked man with God, and the inheritance of the violent, which they shall receive of the Almighty.

14 אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃

If his sons be multiplied, they shall be for the sword, and his grandsons shall not be filled with bread.

15 שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃

They that shall remain of him, shall be buried in death, and his widows shall not weep.

16 אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃

If he shall heap together silver as earth, and prepare raiment as clay,

17 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃

He shall prepare indeed, but the just man shall be clothed with it: and the innocent shall divide the silver.

18 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃

He hath built his house as a moth, and as a keeper he hath made a booth.

19 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃

The rich man when he shall sleep shall take away nothing with him: he shall open his eyes and find nothing.

20 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃

Poverty like water shall take hold on him, a tempest shall oppress him in the night.

21 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃

A burning wind shall take him up, and carry him away, and as a whirlwind shall snatch him from his place.

22 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃

And he shall cast upon him, and shall not spare: out of his hand he would willingly flee.

23 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃

He shall clasp his hands upon him, and shall hiss at him, beholding his place.