< איוב 27 >
ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ | 1 |
Job vedblev at fremsætte sit Tankesprog:
חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ | 2 |
Saa sandt Gud lever, som satte min Ret til Side, den Almægtige, som gjorde mig mod i Hu:
כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ | 3 |
Saa længe jeg drager Aande og har Guds Aande i Næsen,
אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ | 4 |
skal mine Læber ej tale Uret, min Tunge ej fare med Svig!
חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ | 5 |
Langt være det fra mig at give jer Ret; til jeg udaander, opgiver jeg ikke min Uskyld.
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ | 6 |
Jeg hævder min Ret, jeg slipper den ikke, ingen af mine Dage piner mit Sind.
יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ | 7 |
Som den gudløse gaa det min Fjende, min Modstander som den lovløse!
כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ | 8 |
Thi hvad er den vanhelliges Haab, naar Gud bortskærer og kræver hans Sjæl?
הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ | 9 |
Hører mon Gud hans Skrig, naar Angst kommer over ham?
אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ | 10 |
Mon han kan fryde sig over den Almægtige, føjer han ham, naar han paakalder ham?
אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ | 11 |
Jeg vil lære jer om Guds Haand, den Almægtiges Tanker dølger jeg ikke;
הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ | 12 |
se, selv har I alle set det, hvi har I saa tomme Tanker?
זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ | 13 |
Det er den gudløses Lod fra Gud, Arven, som Voldsmænd faar fra den Almægtige:
אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ | 14 |
Vokser hans Sønner, er det for Sværdet, hans Afkom mættes ikke med Brød;
שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ | 15 |
de øvrige bringer Pesten i Graven, deres Enker kan ej holde Klage over dem.
אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ | 16 |
Opdynger han Sølv som Støv og samler sig Klæder som Ler —
יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ | 17 |
han samler, men den retfærdige klæder sig i dem, og Sølvet arver den skyldfri;
בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ | 18 |
han bygger sit Hus som en Edderkops, som Hytten, en Vogter gør sig;
עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ | 19 |
han lægger sig rig, men for sidste Gang, han slaar Øjnene op, og er det ej mer;
תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ | 20 |
Rædsler naar ham som Vande, ved Nat river Stormen ham bort;
ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ | 21 |
løftet af Østenstorm farer han bort, den fejer ham væk fra hans Sted.
וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ | 22 |
Skaanselsløst skyder han paa ham, i Hast maa han fly fra hans Haand;
ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ | 23 |
man klapper i Hænderne mod ham og piber ham bort fra hans Sted!