ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
מה עזרת ללא כח הושעת זרוע לא עז׃ | 2 |
מֶה־עָזַרְתָּ לְלֹא־כֹחַ הוֹשַׁעְתָּ זְרוֹעַ לֹא־עֹֽז׃ |
מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃ | 3 |
מַה־יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָֽעְתָּ׃ |
את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃ | 4 |
אֶת־מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת־מִי יָצְאָה מִמֶּֽךָּ׃ |
הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׃ | 5 |
הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃ |
ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃ (Sheol h7585) | 6 |
עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ וְאֵין כְּסוּת לָֽאֲבַדּֽוֹן׃ (Sheol h7585) |
נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה׃ | 7 |
נֹטֶה צָפוֹן עַל־תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃ |
צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃ | 8 |
צֹרֵֽר־מַיִם בְּעָבָיו וְלֹא־נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּֽם׃ |
מאחז פני כסה פרשז עליו עננו׃ | 9 |
מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנֽוֹ׃ |
חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃ | 10 |
חֹֽק־חָג עַל־פְּנֵי־מָיִם עַד־תַּכְלִית אוֹר עִם־חֹֽשֶׁךְ׃ |
עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃ | 11 |
עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃ |
בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב׃ | 12 |
בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם ובתובנתו וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָֽהַב׃ |
ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃ | 13 |
בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹֽלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִֽיחַ׃ |
הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃ | 14 |
הֶן־אֵלֶּה ׀ קְצוֹת דרכו דְּרָכָיו וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גבורתו גְּבוּרוֹתָיו מִי יִתְבּוֹנָֽן׃ |