איוב 24

1 מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃

Perché non sono dall’Onnipotente fissati dei tempi in cui renda la giustizia? Perché quelli che lo conoscono non veggono quei giorni?

2 גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃

Gli empi spostano i termini, rapiscono greggi e li menano a pascere;

3 חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃

portano via l’asino dell’orfano, prendono in pegno il bove della vedova;

4 יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃

mandano via dalla strada i bisognosi, i poveri del paese si nascondo tutti insieme.

5 הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃

Eccoli, che come onàgri del deserto escono al lor lavoro in cerca di cibo; solo il deserto dà pane a’ lor figliuoli.

6 בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃

Raccolgono nei campi la loro pastura, raspollano nella vigna dell’empio;

7 ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃

passan la notte ignudi, senza vestito, senza una coperta che li ripari dal freddo.

8 מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃

Bagnati dagli acquazzoni di montagna, per mancanza di rifugio, si stringono alle rocce.

9 יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃

Ce n’è di quelli che strappano dalla mammella l’orfano, che prendono pegni da poveri!

10 ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃

E questi se ne vanno, ignudi, senza vestiti; hanno fame, e portano i covoni.

11 בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃

Fanno l’olio nel recinto dell’empio; calcan l’uva nel tino e patiscon la sete.

12 מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃

Sale dalle città il gemito de’ morenti; l’anima de’ feriti implora aiuto, e Dio non si cura di codeste infamie!

13 המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃

Ve ne son di quelli che si ribellano alla luce, non ne conoscono le vie, non ne battono i sentieri.

14 לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃

L’assassino si leva sul far del giorno, e ammazza il meschino e il povero; la notte fa il ladro.

15 ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃

L’occhio dell’adultero spia il crepuscolo, dicendo: “Nessuno mi vedrà!” e si copre d’un velo la faccia.

16 חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃

I ladri, di notte, sfondano le case; di giorno, si tengono rinchiusi; non conoscono la luce.

17 כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃

Il mattino è per essi come ombra di morte; appena lo scorgono provano i terrori del buio.

18 קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃

Voi dite: “L’empio è una festuca sulla faccia dell’acque; la sua parte sulla terra è maledetta; non prenderà più la via delle vigne.

19 ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585)

Come la siccità e il calore assorbon le acque della neve, così il soggiorno de’ morti inghiottisce chi ha peccato. (Sheol h7585)

20 ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃

Il seno che lo portò l’oblia; i vermi ne fanno il loro pasto delizioso, nessuno più lo ricorda.

21 רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃

L’iniquo sarà troncato come un albero: ei che divorava la sterile, priva di figli, e non faceva del bene alla vedova!”

22 ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃

Invece, Iddio con la sua forza prolunga i giorni dei prepotenti, i quali risorgono, quand’ormai disperavan della vita.

23 יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃

Dà loro sicurezza, fiducia, e i suoi occhi vegliano sul loro cammino.

24 רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃

Salgono in alto, poi scompaiono ad un tratto; cadono, son mietuti come gli altri mortali; son falciati come le spighe del grano maturo.

25 ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃

Se così non è, chi mi smentirà, chi annienterà il mio dire?”