איוב 24
| מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ | 1 |
“Why does the Almighty not reserve times for judgment? Why may those who know Him never see His days?
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ | 2 |
Men move boundary stones; they pasture stolen flocks.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ | 3 |
They drive away the donkey of the fatherless and take the widow’s ox in pledge.
| יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ | 4 |
They push the needy off the road and force all the poor of the land into hiding.
| הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ | 5 |
Indeed, like wild donkeys in the desert, the poor go to work foraging for food; the wasteland is food for their children.
| בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ | 6 |
They gather fodder in the fields and glean the vineyards of the wicked.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ | 7 |
Without clothing, they spend the night naked; they have no covering against the cold.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ | 8 |
Drenched by mountain rains, they huddle against the rocks for want of shelter.
| יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ | 9 |
The fatherless infant is snatched from the breast; the nursing child of the poor is seized for a debt.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ | 10 |
Without clothing, they wander about naked. They carry the sheaves, but still go hungry.
| בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ | 11 |
They crush olives within their walls; they tread the winepresses, but go thirsty.
| מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ | 12 |
From the city, men groan, and the souls of the wounded cry out, yet God charges no one with wrongdoing.
| המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ | 13 |
Then there are those who rebel against the light, not knowing its ways or staying on its paths.
| לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ | 14 |
When daylight is gone, the murderer rises to kill the poor and needy; in the night he is like a thief.
| ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ | 15 |
The eye of the adulterer watches for twilight. Thinking, ‘No eye will see me,’ he covers his face.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ | 16 |
In the dark they dig through houses; by day they shut themselves in, never to experience the light.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ | 17 |
For to them, deep darkness is their morning; surely they are friends with the terrors of darkness!
| קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ | 18 |
They are but foam on the surface of the water; their portion of the land is cursed, so that no one turns toward their vineyards.
| ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) | 19 |
As drought and heat consume the melting snow, so Sheol steals those who have sinned. (Sheol h7585)
| ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ | 20 |
The womb forgets them; the worm feeds on them; they are remembered no more. So injustice is like a broken tree.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ | 21 |
They prey on the barren and childless, and show no kindness to the widow.
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ | 22 |
Yet by His power, God drags away the mighty; though rising up, they have no assurance of life.
| יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ | 23 |
He gives them a sense of security, but His eyes are on their ways.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ | 24 |
They are exalted for a moment, then they are gone; they are brought low and gathered up like all others; they are cut off like heads of grain.
| ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ | 25 |
If this is not so, then who can prove me a liar and reduce my words to nothing?”
