איוב 24
| מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ | 1 |
Hvorfor har ej den Almægtige opsparet Tider, hvi får de, som kender ham, ikke hans Dage at se?
| גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ | 2 |
De onde flytter Markskel, ranede Hjorde har de på Græs.
| חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ | 3 |
faderløses Æsel fører de bort, tager Enkens Okse som Borgen:
| יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ | 4 |
de trænger de fattige af Vejen. Landets arme må alle skjule sig.
| הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ | 5 |
Som vilde Æsler i Ørkenen går de ud til deres Gerning søgende efter Næring; Steppen er Brød for Børnene.
| בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ | 6 |
De høster på Marken om Natten, i Rigmandens Vingård sanker de efter.
| ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ | 7 |
Om Natten ligger de nøgne, uden Klæder, uden Tæppe i Hulden.
| מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ | 8 |
De vædes af Bjergenes Regnskyl, klamrer sig af Mangel på Ly til Klippen.
| יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ | 9 |
- Man river den faderløse fra Brystet, tager den armes Barn som Borgen.
| ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ | 10 |
Nøgne vandrer de, uden Klæder, sultne bærer de Neg;
| בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ | 11 |
mellem Murene presser de Olie. de træder Persen og tørster.
| מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ | 12 |
De drives fra By og Hus, og Børnenes Hunger skriger. Men Gud, han ænser ej vrangt.
| המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ | 13 |
Andre hører til Lysets Fjender, de kender ikke hans Veje og holder sig ej på hans Stier:
| לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ | 14 |
Før det lysner, står Morderen op, han myrder arm og fattig; om Natten sniger Tyven sig om;
| ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ | 15 |
Horkarlens Øje lurer på Skumring, han tænker: "Intet Øje kan se mig!" og skjuler sit Ansigt under en Maske.
| חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ | 16 |
I Mørke bryder de ind i Huse, de lukker sig inde om Dagen, thi ingen af dem vil vide af Lys.
| כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ | 17 |
For dem er Mørket Morgen, thide er kendt med Mørkets Rædsler.
| קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ | 18 |
Over Vandfladen jages han hen, hans Arvelod i Landet forbandes, han færdes ikke på Vejen til Vingården.
| ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ (Sheol h7585) | 19 |
Som Tørke og Hede tager Snevand, så Dødsriget dem, der har syndet. (Sheol h7585)
| ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ | 20 |
Han er glemt på sin Hjemstavns Torv, hans Storhed kommes ej mer i Hu, Uretten knækkes som Træet.
| רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ | 21 |
Han var ond mod den golde, der ikke fødte, mod Enken gjorde han ikke vel;
| ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ | 22 |
dem, det gik skævt, rev han bort i sin Vælde. Han står op og er ikke tryg på sit Liv,
| יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ | 23 |
han styrtes uden Håb og Støtte, og på hans Veje er idel Nød.
| רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ | 24 |
Hans Storhed er stakket, så er han ej mer, han bøjes og skrumper ind som Melde og skæres af som Aksenes Top.
| ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ | 25 |
Og hvis ikke - hvo gør mig til Løgner, hvo gør mine Ord til intet?
