ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃ | 2 |
גַּם־הַיּוֹם מְרִי שִׂחִי יָדִי כָּבְדָה עַל־אַנְחָתִֽי׃ |
מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו׃ | 3 |
מִֽי־יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ׃ |
אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות׃ | 4 |
אֶעֶרְכָה לְפָנָיו מִשְׁפָּט וּפִי אֲמַלֵּא תוֹכָחֽוֹת׃ |
אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי׃ | 5 |
אֵדְעָה מִלִּים יַעֲנֵנִי וְאָבִינָה מַה־יֹּאמַר־לִֽי׃ |
הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי׃ | 6 |
הַבְּרׇב־כֹּחַ יָרִיב עִמָּדִי לֹא אַךְ־הוּא יָשִׂם בִּֽי׃ |
שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי׃ | 7 |
שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ וַאֲפַלְּטָה לָנֶצַח מִשֹּׁפְטִֽי׃ |
הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו׃ | 8 |
הֵן קֶדֶם אֶהֱלֹךְ וְאֵינֶנּוּ וְאָחוֹר וְֽלֹא־אָבִין לֽוֹ׃ |
שמאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה׃ | 9 |
שְׂמֹאול בַּעֲשֹׂתוֹ וְלֹא־אָחַז יַעְטֹף יָמִין וְלֹא אֶרְאֶֽה׃ |
כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃ | 10 |
כִּֽי־יָדַע דֶּרֶךְ עִמָּדִי בְּחָנַנִי כַּזָּהָב אֵצֵֽא׃ |
באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט׃ | 11 |
בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא־אָֽט׃ |
מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃ | 12 |
מִצְוַת שְׂפָתָיו וְלֹא אָמִישׁ מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃ |
והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃ | 13 |
וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּֽעַשׂ׃ |
כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃ | 14 |
כִּי יַשְׁלִים חֻקִּי וְכָהֵנָּה רַבּוֹת עִמּֽוֹ׃ |
על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃ | 15 |
עַל־כֵּן מִפָּנָיו אֶבָּהֵל אֶתְבּוֹנֵן וְאֶפְחַד מִמֶּֽנּוּ׃ |
ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃ | 16 |
וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי וְשַׁדַּי הִבְהִילָֽנִי׃ |
כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל׃ | 17 |
כִּֽי־לֹא נִצְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹשֶׁךְ וּמִפָּנַי כִּסָּה־אֹֽפֶל׃ |