איוב 23

1 ויען איוב ויאמר׃

Men Job svarede og sagde:

2 גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃

Min Klage er end i Dag Genstridighed; min Haand ligger tungt over mit Suk.

3 מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו׃

Gid jeg kunde kende og finde ham og komme til hans faste Bolig!

4 אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות׃

Jeg vilde lægge Sagen frem for hans Ansigt og fylde min Mund med Bevisninger.

5 אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי׃

Jeg vilde gerne vide de Ord, som han kunde svare mig, og forstaa, hvad han vilde sige mig.

6 הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי׃

Mon han vilde trætte med mig i sin store Kraft? nej, han vilde kun agte paa mig.

7 שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי׃

Da vilde en retfærdig gaa i Rette med ham, og for evigt vilde jeg gaa fri ud fra den, som dømmer mig.

8 הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו׃

Se, vil jeg gaa fremad, da er han ikke der, eller tilbage, da mærker jeg ham ikke.

9 שמאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה׃

Gør han noget til venstre, da kan jeg ikke beskue ham; skjuler han sig til højre, da kan jeg ikke se ham.

10 כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃

Thi han kender den Vej, som ligger for mig; prøver han mig, gaar jeg ud som Guldet.

11 באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט׃

Min Fod holdt fast ved hans Spor, jeg tog Vare paa hans Vej og afveg ikke.

12 מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃

Fra hans Læbers Bud er jeg heller ikke afvegen, jeg gemte hans Munds Tale fremfor min egen Lov.

13 והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃

Men staar han fast ved et, hvo vil da holde ham tilbage? hvad hans Sjæl har Lyst til, det gør han.

14 כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃

Thi han skal fuldkomme det, mig er beskikket, og mange saadanne Ting har han for.

15 על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃

Derfor forfærdes jeg for hans Ansigt; tænker jeg efter, da frygter jeg for ham.

16 ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃

Og Gud har gjort mit Hjerte mistrøstigt, og den Almægtige har forfærdet mig,

17 כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל׃

fordi jeg ikke bortrykkedes fra Mørket, og han ikke har skjult Mulm for mit Ansigt.