איוב 22

1 ויען אליפז התמני ויאמר׃

וַיַּעַן אֱלִיפַז הַֽתֵּמָנִי וַיֹּאמַֽר׃

2 הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃

הַלְאֵל יִסְכָּן־גָּבֶר כִּֽי־יִסְכֹּן עָלֵימוֹ מַשְׂכִּֽיל׃

3 החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃

הַחֵפֶץ לְשַׁדַּי כִּי תִצְדָּק וְאִם־בֶּצַע כִּֽי־תַתֵּם דְּרָכֶֽיךָ׃

4 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃

הֲֽמִיִּרְאָתְךָ יֹכִיחֶךָ יָבוֹא עִמְּךָ בַּמִּשְׁפָּֽט׃

5 הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃

הֲלֹא רָעָֽתְךָ רַבָּה וְאֵֽין־קֵץ לַעֲוֺנֹתֶֽיךָ׃

6 כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

כִּֽי־תַחְבֹּל אַחֶיךָ חִנָּם וּבִגְדֵי עֲרוּמִּים תַּפְשִֽׁיט׃

7 לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

לֹא־מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּֽמְנַֽע־לָֽחֶם׃

8 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃

וְאִישׁ זְרוֹעַ לוֹ הָאָרֶץ וּנְשׂוּא פָנִים יֵשֶׁב בָּֽהּ׃

9 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

אַלְמָנוֹת שִׁלַּחְתָּ רֵיקָם וּזְרֹעוֹת יְתֹמִים יְדֻכָּֽא׃

10 על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃

עַל־כֵּן סְבִיבוֹתֶיךָ פַחִים וִֽיבַהֶלְךָ פַּחַד פִּתְאֹֽם׃

11 או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃

אוֹ־חֹשֶׁךְ לֹֽא־תִרְאֶה וְֽשִׁפְעַת־מַיִם תְּכַסֶּֽךָּ׃

12 הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃

הֲ‍ֽלֹא־אֱלוֹהַּ גֹּבַהּ שָׁמָיִם וּרְאֵה רֹאשׁ כּוֹכָבִים כִּי־רָֽמּוּ׃

13 ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

וְֽאָמַרְתָּ מַה־יָּדַֽע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּֽוֹט׃

14 עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

עָבִים סֵֽתֶר־לוֹ וְלֹא יִרְאֶה וְחוּג שָׁמַיִם יִתְהַלָּֽךְ׃

15 הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃

הַאֹרַח עוֹלָם תִּשְׁמֹר אֲשֶׁר דָּרְכוּ מְתֵי־אָֽוֶן׃

16 אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃

אֲשֶֽׁר־קֻמְּטוּ וְלֹא־עֵת נָהָר יוּצַק יְסוֹדָֽם׃

17 האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃

הָאֹמְרִים לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וּמַה־יִּפְעַל שַׁדַּי לָֽמוֹ׃

18 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃

וְהוּא מִלֵּא בָתֵּיהֶם טוֹב וַעֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃

19 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃

יִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִשְׂמָחוּ וְנָקִי יִלְעַג־לָֽמוֹ׃

20 אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃

אִם־לֹא נִכְחַד קִימָנוּ וְיִתְרָם אָכְלָה אֵֽשׁ׃

21 הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃

הַסְכֶּן־נָא עִמּוֹ וּשְׁלם בָּהֶם תְּֽבוֹאַתְךָ טוֹבָֽה׃

22 קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃

קַח־נָא מִפִּיו תּוֹרָה וְשִׂים אֲמָרָיו בִּלְבָבֶֽךָ׃

23 אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃

אִם־תָּשׁוּב עַד־שַׁדַּי תִּבָּנֶה תַּרְחִיק עַוְלָה מֵאָהֳלֶֽךָ׃

24 ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃

וְשִׁית־עַל־עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִֽיר׃

25 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃

וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָֽךְ׃

26 כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃

כִּי־אָז עַל־שַׁדַּי תִּתְעַנָּג וְתִשָּׂא אֶל־אֱלוֹהַּ פָּנֶֽיךָ׃

27 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

תַּעְתִּיר אֵלָיו וְיִשְׁמָעֶךָּ וּנְדָרֶיךָ תְשַׁלֵּֽם׃

28 ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃

וְֽתִגְזַר־אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְעַל־דְּרָכֶיךָ נָגַֽהּ אֽוֹר׃

29 כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

כִּֽי־הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִֽׁעַ׃

30 ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃

יֽ͏ְמַלֵּט אִֽי־נָקִי וְנִמְלַט בְּבֹר כַּפֶּֽיךָ׃