< איוב 22 >
ויען אליפז התמני ויאמר׃ | 1 |
Και απεκρίθη Ελιφάς ο Θαιμανίτης και είπε·
הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ | 2 |
Δύναται άνθρωπος να ωφελήση τον Θεόν, διότι φρόνιμος ων δύναται να ωφελή εαυτόν;
החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ | 3 |
Είναι ευχαρίστησις εις τον Παντοδύναμον, εάν ήσαι δίκαιος; ή κέρδος, εάν καθιστάς αμέμπτους τας οδούς σου;
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ | 4 |
Μήπως φοβούμενός σε θέλει σε ελέγξει και θέλει ελθεί εις κρίσιν μετά σου;
הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ | 5 |
Η κακία σου δεν είναι μεγάλη; και αι ανομίαι σου άπειροι;
כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ | 6 |
Διότι έλαβες ενέχυρον παρά του αδελφού σου αναιτίως και εστέρησας τους γυμνούς από του ενδύματος αυτών.
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ | 7 |
Δεν επότισας ύδωρ τον διψώντα, και ηρνήθης άρτον εις τον πεινώντα.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ | 8 |
Ο δε ισχυρός άνθρωπος απελάμβανε την γήν· και ο περίβλεπτος κατώκει εν αυτή.
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ | 9 |
Χήρας απέβαλες αβοηθήτους, και οι βραχίονες των ορφανών συνετρίβησαν υπό σου.
על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ | 10 |
Διά τούτο παγίδες σε περιεκύκλωσαν, και φόβος αιφνίδιος σε ταράττει·
או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ | 11 |
και σκότος, ώστε δεν βλέπεις· και πλημμύρα υδάτων σε σκεπάζει.
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ | 12 |
Δεν είναι ο Θεός εν τοις υψηλοίς του ουρανού; και θεώρησον το ύψος των άστρων, πόσον υψηλά είναι
ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ | 13 |
Και συ λέγεις, Τι γνωρίζει ο Θεός; δύναται να κρίνη διά του γνόφου;
עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ | 14 |
Νέφη αποκρύπτουσιν αυτόν, και δεν βλέπει, και τον γύρον του ουρανού διαπορεύεται.
הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ | 15 |
Μήπως θέλεις φυλάξει την παντοτεινήν οδόν, την οποίαν επάτησαν οι άνομοι;
אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ | 16 |
Οίτινες αφηρπάσθησαν αώρως, και το θεμέλιον αυτών κατεπόντισε χείμαρρος·
האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ | 17 |
οίτινες είπον προς τον Θεόν, απόστηθι αφ' ημών· και τι θέλει κάμει ο Παντοδύναμος εις αυτούς;
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ | 18 |
Αλλ' αυτός ενέπλησεν αγαθών τους οίκους αυτών· πλην μακράν απ' εμού η βουλή των ασεβών.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ | 19 |
Οι δίκαιοι βλέπουσι και αγάλλονται· και οι αθώοι μυκτηρίζουσιν αυτούς.
אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ | 20 |
Η μεν περιουσία ημών δεν ηφανίσθη, το υπόλοιπον όμως αυτών κατατρώγει πυρ.
הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ | 21 |
Οικειώθητι λοιπόν μετ' αυτού και έσο εν ειρήνη· ούτω θέλει ελθεί καλόν εις σε.
קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ | 22 |
Δέχθητι λοιπόν τον νόμον εκ του στόματος αυτού, και βάλε τους λόγους αυτού εν τη καρδία σου.
אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ | 23 |
Εάν επιστρέψης προς τον Παντοδύναμου, θέλεις ανοικοδομηθή, εκδιώξας την ανομίαν μακράν από των σκηνών σου.
ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ | 24 |
Και θέλεις επισωρεύσει το χρυσίον ως χώμα και το χρυσίον του Οφείρ ως τας πέτρας των χειμάρρων.
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ | 25 |
Και ο Παντοδύναμος θέλει είσθαι ο υπερασπιστής σου, και θέλεις έχει πλήθος αργυρίου.
כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ | 26 |
Διότι τότε θέλεις ευφραίνεσθε εις τον Παντοδύναμον, και θέλεις υψώσει το πρόσωπόν σου προς τον Θεόν.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ | 27 |
Θέλεις δεηθή αυτού, και θέλει σου εισακούσει, και θέλεις αποδώσει τας ευχάς σου.
ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ | 28 |
Και ό, τι αποφασίσης, θέλει κατορθούσθαι εις σέ· και το φως θέλει φέγγει επί τας οδούς σου.
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ | 29 |
Όταν ταπεινωθή τις, τότε θέλεις ειπεί, Είναι ύψωσις· διότι θέλει σώσει τον κεκυφότα τους οφθαλμούς.
ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ | 30 |
Θέλει σώσει και τον μη αθώον· ναι, διά της καθαρότητος των χειρών σου θέλει σωθή.