< איוב 22 >

ויען אליפז התמני ויאמר׃ 1
Και απεκρίθη Ελιφάς ο Θαιμανίτης και είπε·
הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ 2
Δύναται άνθρωπος να ωφελήση τον Θεόν, διότι φρόνιμος ων δύναται να ωφελή εαυτόν;
החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ 3
Είναι ευχαρίστησις εις τον Παντοδύναμον, εάν ήσαι δίκαιος; ή κέρδος, εάν καθιστάς αμέμπτους τας οδούς σου;
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ 4
Μήπως φοβούμενός σε θέλει σε ελέγξει και θέλει ελθεί εις κρίσιν μετά σου;
הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ 5
Η κακία σου δεν είναι μεγάλη; και αι ανομίαι σου άπειροι;
כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ 6
Διότι έλαβες ενέχυρον παρά του αδελφού σου αναιτίως και εστέρησας τους γυμνούς από του ενδύματος αυτών.
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ 7
Δεν επότισας ύδωρ τον διψώντα, και ηρνήθης άρτον εις τον πεινώντα.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ 8
Ο δε ισχυρός άνθρωπος απελάμβανε την γήν· και ο περίβλεπτος κατώκει εν αυτή.
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ 9
Χήρας απέβαλες αβοηθήτους, και οι βραχίονες των ορφανών συνετρίβησαν υπό σου.
על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ 10
Διά τούτο παγίδες σε περιεκύκλωσαν, και φόβος αιφνίδιος σε ταράττει·
או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ 11
και σκότος, ώστε δεν βλέπεις· και πλημμύρα υδάτων σε σκεπάζει.
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ 12
Δεν είναι ο Θεός εν τοις υψηλοίς του ουρανού; και θεώρησον το ύψος των άστρων, πόσον υψηλά είναι
ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ 13
Και συ λέγεις, Τι γνωρίζει ο Θεός; δύναται να κρίνη διά του γνόφου;
עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ 14
Νέφη αποκρύπτουσιν αυτόν, και δεν βλέπει, και τον γύρον του ουρανού διαπορεύεται.
הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ 15
Μήπως θέλεις φυλάξει την παντοτεινήν οδόν, την οποίαν επάτησαν οι άνομοι;
אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ 16
Οίτινες αφηρπάσθησαν αώρως, και το θεμέλιον αυτών κατεπόντισε χείμαρρος·
האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ 17
οίτινες είπον προς τον Θεόν, απόστηθι αφ' ημών· και τι θέλει κάμει ο Παντοδύναμος εις αυτούς;
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ 18
Αλλ' αυτός ενέπλησεν αγαθών τους οίκους αυτών· πλην μακράν απ' εμού η βουλή των ασεβών.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ 19
Οι δίκαιοι βλέπουσι και αγάλλονται· και οι αθώοι μυκτηρίζουσιν αυτούς.
אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ 20
Η μεν περιουσία ημών δεν ηφανίσθη, το υπόλοιπον όμως αυτών κατατρώγει πυρ.
הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ 21
Οικειώθητι λοιπόν μετ' αυτού και έσο εν ειρήνη· ούτω θέλει ελθεί καλόν εις σε.
קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ 22
Δέχθητι λοιπόν τον νόμον εκ του στόματος αυτού, και βάλε τους λόγους αυτού εν τη καρδία σου.
אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ 23
Εάν επιστρέψης προς τον Παντοδύναμου, θέλεις ανοικοδομηθή, εκδιώξας την ανομίαν μακράν από των σκηνών σου.
ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ 24
Και θέλεις επισωρεύσει το χρυσίον ως χώμα και το χρυσίον του Οφείρ ως τας πέτρας των χειμάρρων.
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ 25
Και ο Παντοδύναμος θέλει είσθαι ο υπερασπιστής σου, και θέλεις έχει πλήθος αργυρίου.
כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ 26
Διότι τότε θέλεις ευφραίνεσθε εις τον Παντοδύναμον, και θέλεις υψώσει το πρόσωπόν σου προς τον Θεόν.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ 27
Θέλεις δεηθή αυτού, και θέλει σου εισακούσει, και θέλεις αποδώσει τας ευχάς σου.
ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ 28
Και ό, τι αποφασίσης, θέλει κατορθούσθαι εις σέ· και το φως θέλει φέγγει επί τας οδούς σου.
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ 29
Όταν ταπεινωθή τις, τότε θέλεις ειπεί, Είναι ύψωσις· διότι θέλει σώσει τον κεκυφότα τους οφθαλμούς.
ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ 30
Θέλει σώσει και τον μη αθώον· ναι, διά της καθαρότητος των χειρών σου θέλει σωθή.

< איוב 22 >