איוב 22

1 ויען אליפז התמני ויאמר׃

Alors Eliphaz prit la parole et dit:

2 הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃

L’homme peut-il être utile à Dieu? Le sage n’est utile qu’à lui-même.

3 החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃

Qu’importe au Tout-Puissant que tu sois juste? Si tu es intègre dans tes voies, qu’y gagne-t-il?

4 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃

Est-ce à cause de ta piété qu’il te châtie, qu’il entre en jugement avec toi?

5 הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃

Ta malice n’est-elle pas immense, tes iniquités sans mesure?

6 כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

Tu prenais sans motif des gages à tes frères, tu enlevais les vêtements à ceux qui étaient nus.

7 לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

Tu ne donnais pas d’eau à l’homme épuisé, à l’affamé tu refusais le pain.

8 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃

La terre était au bras le plus fort, et le protégé y établissait sa demeure.

9 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

Tu renvoyais les veuves les mains vides, et les bras des orphelins étaient brisés.

10 על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃

Voilà pourquoi tu es entouré de pièges, et troublé par des terreurs soudaines,

11 או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃

au sein des ténèbres, sans voir, et submergé par le déluge des eaux.

12 הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃

Dieu n’est-il pas dans les hauteurs du ciel? Vois le front des étoiles: comme il est élevé!

13 ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

Et tu disais: « Qu’en sait Dieu? Pourra-t-il juger à travers les nues profondes?

14 עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

Les nues lui forment un voile, et il ne voit pas; il se promène sur le cercle du ciel. »

15 הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃

Gardes-tu donc les voies anciennes, où marchèrent les hommes d’iniquité,

16 אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃

qui furent emportés avant le temps, dont les fondements ont été arrachés par les eaux.

17 האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃

Eux qui disaient à Dieu: « Retire-toi de nous! Que pourrait nous faire le Tout-Puissant? »

18 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃

C’était lui pourtant qui avait rempli leurs maisons de richesses. — Loin de moi le conseil des méchants! —

19 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃

Les justes voient leur chute et s’en réjouissent; les innocents se moquent d’eux:

20 אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃

« Voilà nos ennemis anéantis! Le feu a dévoré leurs richesses! »

21 הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃

Réconcilie-toi donc avec Dieu et apaise-toi; ainsi le bonheur te sera rendu.

22 קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃

Reçois de sa bouche l’enseignement, et mets ses paroles dans ton cœur.

23 אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃

Tu te relèveras, si tu reviens au Tout-Puissant, si tu éloignes l’iniquité de ta tente.

24 ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃

Jette les lingots d’or dans la poussière, et l’or d’Ophir parmi les cailloux du torrent.

25 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃

Et le Tout-Puissant sera ton or, il sera pour toi un monceau d’argent.

26 כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃

Alors tu mettras tes délices dans le Tout-Puissant, et tu lèveras vers lui ta face.

27 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

Tu le prieras, et il t’écoutera, et tu t’acquitteras de tes vœux.

28 ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃

Si tu formes un dessein, il te réussira, sur tes sentiers brillera la lumière.

29 כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

A des fronts abattus tu crieras: « En haut! » et Dieu secourra celui dont les yeux sont abaissés.

30 ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃

Il délivrera même le coupable, sauvé par la pureté de tes mains.