איוב 22

1 ויען אליפז התמני ויאמר׃

Then Eliphaz the Temanite answered and said:

2 הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃

Can a man, then, profit God? Behold, the wise man profiteth himself.

3 החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃

Is it a pleasure to the Almighty, that thou art righteous; Or a gain to him, that thou walkest uprightly?

4 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃

Will he contend with thee because he feareth thee? Will he enter with thee into judgment?

5 הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃

Hath not thy wickedness been great? Have not thine iniquities been numberless?

6 כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

For thou hast taken a pledge from thy brother unjustly, And stripped the poor of their clothing.

7 לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

Thou hast given the weary no water to drink, And withholden bread from the hungry.

8 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃

But the man of power, his was the land, And the honorable man dwelt in it.

9 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

Thou hast sent widows away empty, And broken the arms of the fatherless.

10 על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃

Therefore snares are round about thee, And sudden fear confoundeth thee;

11 או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃

Or darkness, through which thou canst not see, And floods of water cover thee.

12 הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃

Is not God in the height of heaven? And behold the stars, how high they are!

13 ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

Hence thou sayest, “What doth God know? Can he govern behind the thick darkness?

14 עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

Dark clouds are a veil to him, and he cannot see; And he walketh upon the arch of heaven.”

15 הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃

Wilt thou take the old way Which wicked men have trodden,

16 אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃

Who were cut down before their time, And whose foundations were swept away by a flood?

17 האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃

Who said unto God, “Depart from us!” And, “What can the Almighty do to us?”

18 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃

And yet he filled their houses with good things!—Far from me be the counsel of the wicked!

19 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃

The righteous see their fate, and rejoice; And the innocent hold them in derision.

20 אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃

“Truly our adversary is destroyed, And fire hath consumed his abundance!”

21 הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃

Acquaint now thyself with him, and be at peace: Thus shall prosperity return to thee.

22 קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃

Receive, I pray thee, instruction from his mouth, And lay up his words in thy heart.

23 אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃

If thou return to the Almighty, thou shalt be built up; If thou put away iniquity from thy tent.

24 ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃

Cast to the dust thy gold, And the gold of Ophir to the stones of the brook:

25 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃

Then shall the Almighty be thy gold, Yea, treasures of silver unto thee;

26 כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃

For then shalt thou have delight in the Almighty, And shalt lift up thy face unto God.

27 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

Thou shalt pray to him, and he shall hear thee, And thou shalt perform thy vows.

28 ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃

The purpose which thou formest shall prosper with thee, And light shall shine upon thy ways.

29 כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

When men are cast down, thou shalt say, “There lifting up!” And the humble person he will save.

30 ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃

He will deliver even him that is not innocent. The purity of thy hands shall save him.