< איוב 22 >
ויען אליפז התמני ויאמר׃ | 1 |
Then Eliphaz the Temanite answered and said,
הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ | 2 |
Can a man be profitable unto God, as he that is wise may be profitable unto himself?
החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ | 3 |
[Is it] any pleasure to the Almighty, that thou art righteous? or [is it] gain [to him], that thou makest thy ways perfect?
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ | 4 |
Will he reprove thee for fear of thee? will he enter with thee into judgment?
הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ | 5 |
[Is] not thy wickedness great? and thine iniquities infinite?
כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ | 6 |
For thou hast taken a pledge from thy brother for nought, and stripped the naked of their clothing.
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ | 7 |
Thou hast not given water to the weary to drink, and thou hast withholden bread from the hungry.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ | 8 |
But [as for] the mighty man, he had the earth; and the honourable man dwelt in it.
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ | 9 |
Thou hast sent widows away empty, and the arms of the fatherless have been broken.
על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ | 10 |
Therefore snares [are] round about thee, and sudden fear troubleth thee;
או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ | 11 |
Or darkness, [that] thou canst not see; and abundance of waters cover thee.
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ | 12 |
[Is] not God in the height of heaven? and behold the height of the stars, how high they are!
ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ | 13 |
And thou sayest, How doth God know? can he judge through the dark cloud?
עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ | 14 |
Thick clouds [are] a covering to him, that he seeth not; and he walketh in the circuit of heaven.
הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ | 15 |
Hast thou marked the old way which wicked men have trodden?
אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ | 16 |
Which were cut down out of time, whose foundation was overflown with a flood:
האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ | 17 |
Which said unto God, Depart from us: and what can the Almighty do for them?
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ | 18 |
Yet he filled their houses with good [things: ] but the counsel of the wicked is far from me.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ | 19 |
The righteous see [it], and are glad: and the innocent laugh them to scorn.
אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ | 20 |
Whereas our substance is not cut down, but the remnant of them the fire consumeth.
הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ | 21 |
Acquaint now thyself with him, and be at peace: thereby good shall come unto thee.
קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ | 22 |
Receive, I pray thee, the law from his mouth, and lay up his words in thine heart.
אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ | 23 |
If thou return to the Almighty, thou shalt be built up, thou shalt put away iniquity far from thy tabernacles.
ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ | 24 |
Then shalt thou lay up gold as dust, and the [gold] of Ophir as the stones of the brooks.
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ | 25 |
Yea, the Almighty shall be thy defence, and thou shalt have plenty of silver.
כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ | 26 |
For then shalt thou have thy delight in the Almighty, and shalt lift up thy face unto God.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ | 27 |
Thou shalt make thy prayer unto him, and he shall hear thee, and thou shalt pay thy vows.
ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ | 28 |
Thou shalt also decree a thing, and it shall be established unto thee: and the light shall shine upon thy ways.
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ | 29 |
When [men] are cast down, then thou shalt say, [There is] lifting up; and he shall save the humble person.
ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ | 30 |
He shall deliver the island of the innocent: and it is delivered by the pureness of thine hands.