איוב 22

1 ויען אליפז התמני ויאמר׃

Then Eliphaz the Temanite answered and said,

2 הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃

Can a man be profitable unto God, as he that is wise may be profitable unto himself?

3 החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃

Is it any pleasure to the Almighty, that you are righteous? or is it gain to him, that you make your ways perfect?

4 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃

Will he reprove you for fear of you? will he enter with you into judgment?

5 הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃

Is not your wickedness great? and your iniquities infinite?

6 כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃

For you have taken a pledge from your brother for nothing, and stripped the naked of their clothing.

7 לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃

You have not given water to the weary to drink, and you have withheld bread from the hungry.

8 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃

But as for the mighty man, he had the earth; and the honourable man dwelt in it.

9 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃

You have sent widows away empty, and the arms of the fatherless have been broken.

10 על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃

Therefore snares are round about you, and sudden fear troubles you;

11 או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃

Or darkness, that you can not see; and abundance of waters cover you.

12 הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃

Is not God in the height of heaven? and behold the height of the stars, how high they are!

13 ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃

And you say, How does God know? can he judge through the dark cloud?

14 עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃

Thick clouds are a covering to him, that he sees not; and he walks in the circuit of heaven.

15 הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃

Have you marked the old way which wicked men have trodden?

16 אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃

Which were cut down out of time, whose foundation was overflowed with a flood:

17 האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃

Which said unto God, Depart from us: and what can the Almighty do for them?

18 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃

Yet he filled their houses with good things: but the counsel of the wicked is far from me.

19 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃

The righteous see it, and are glad: and the innocent laugh them to scorn.

20 אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃

Whereas our substance is not cut down, but the remnant of them the fire consumes.

21 הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃

Acquaint now yourself with him, and be at peace: thereby good shall come unto you.

22 קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃

Receive, I pray you, the law from his mouth, and lay up his words in your heart.

23 אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃

If you return to the Almighty, you shall be built up, you shall put away iniquity far from your tabernacles.

24 ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃

Then shall you lay up gold as dust, and the gold of Ophir as the stones of the brooks.

25 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃

Yea, the Almighty shall be your defence, and you shall have plenty of silver.

26 כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃

For then shall you have your delight in the Almighty, and shall lift up your face unto God.

27 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃

You shall make your prayer unto him, and he shall hear you, and you shall pay your vows.

28 ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃

You shall also decree a thing, and it shall be established unto you: and the light shall shine upon your ways.

29 כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃

When men are cast down, then you shall say, There is lifting up; and he shall save the humble person.

30 ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃

He shall deliver the island of the innocent: and it is delivered by the pureness of your hands.