< איוב 22 >
ויען אליפז התמני ויאמר׃ | 1 |
Then answered Eliphaz the Temanite, and said:
הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ | 2 |
Can a man be profitable unto God? Or can he that is wise be profitable unto Him?
החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ | 3 |
Is it any advantage to the Almighty, that thou art righteous? Or is it gain to Him, that thou makest thy ways blameless?
המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ | 4 |
Is it for thy fear of Him that He reproveth thee, that He entereth with thee into judgment?
הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ | 5 |
Is not thy wickedness great? And are not thine iniquities without end?
כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ | 6 |
For thou hast taken pledges of thy brother for nought, and stripped the naked of their clothing.
לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ | 7 |
Thou hast not given water to the weary to drink, and thou hast withholden bread from the hungry.
ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ | 8 |
And as a mighty man, who hath the earth, and as a man of rank, who dwelleth in it,
אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ | 9 |
Thou hast sent widows away empty, and the arms of the fatherless have been broken.
על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ | 10 |
Therefore snares are round about thee, and sudden dread affrighted thee,
או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ | 11 |
Or darkness, that thou canst not see, and abundance of waters cover thee.
הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ | 12 |
Is not God in the height of heaven? And behold the topmost of the stars, how high they are!
ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ | 13 |
And thou sayest: 'What doth God know? Can He judge through the dark cloud?
עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ | 14 |
Thick clouds are a covering to Him, that He seeth not; and He walketh in the circuit of heaven.'
הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ | 15 |
Wilt thou keep the old way which wicked men have trodden?
אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ | 16 |
Who were snatched away before their time, whose foundation was poured out as a stream;
האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ | 17 |
Who said unto God: 'Depart from us'; and what could the Almighty do unto them?
והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ | 18 |
Yet He filled their houses with good things — but the counsel of the wicked is far from me.
יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ | 19 |
The righteous saw it, and were glad, and the innocent laugh them to scorn:
אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ | 20 |
'Surely their substance is cut off, and their abundance the fire hath consumed.'
הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ | 21 |
Acquaint now thyself with Him, and be at peace; thereby shall thine increase be good.
קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ | 22 |
Receive, I pray thee, instruction from His mouth, and lay up His words in thy heart.
אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ | 23 |
If thou return to the Almighty, thou shalt be built up — if thou put away unrighteousness far from thy tents,
ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ | 24 |
And lay thy treasure in the dust, and the gold of Ophir among the stones of the brooks;
והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ | 25 |
And the Almighty be thy treasure, and precious silver unto thee;
כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ | 26 |
Then surely shalt thou have thy delight in the Almighty, and shalt lift up thy face unto God.
תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ | 27 |
Thou shalt make thy prayer unto Him, and He will hear thee, and thou shalt pay thy vows;
ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ | 28 |
Thou shalt also decree a thing, and it shall be established unto thee, and light shall shine upon thy ways.
כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ | 29 |
When they cast thee down, thou shalt say: 'There is lifting up'; for the humble person He saveth.
ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ | 30 |
He delivereth him that is innocent, yea, thou shalt be delivered through the cleanness of thy hands.