< איוב 21 >

ויען איוב ויאמר׃ 1
Job svarade och sade:
שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ 2
Hörer dock till min ord, och låter säga eder;
שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ 3
Hafver tålamod med mig, att jag ock må tala; och görer sedan spott af mig.
האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ 4
Månn jag handla med en mennisko, att min ande icke skulle härutinnan ångse varda?
פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ 5
Vänder eder hit till mig; I skolen förundra eder, och måsten lägga handena på munnen.
ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ 6
När jag tänker deruppå, så förskräckes jag; och ett bäfvande kommer uppå mitt kött.
מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ 7
Hvi lefva då de ogudaktige, varda gamle, och växa till i ägodelar?
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ 8
Deras säd är säker omkring dem, och deras afföda är när dem.
בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ 9
Deras hus hafver frid för räddhåga, och Guds ris är icke öfver dem.
שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ 10
Deras oxa släpper man till, ock missgår icke; deras ko kalfvar, och är icke ofruktsam.
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ 11
Deras unga barn gå ut såsom en hjord, och deras barn springa.
ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ 12
De fröjda sig med trummor och harpor, och äro glade med pipande;
יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) 13
De varda gamle med göda dagar, och förskräckas som nogast ett ögnablick för helvetet; (Sheol h7585)
ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ 14
De dock säga till Gud: Gack bort ifrån oss; vi vilje intet veta af dina vägar;
מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ 15
Ho är den Allsmägtige, att vi honom tjena skole? Eller hvad kan det båta oss, om vi löpe emot honom?
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ 16
Men si, deras ägodelar stå icke uti deras händer; derföre skall de ogudaktigas sinne vara långt ifrå mig.
כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ 17
Huru varder de ogudaktigas lykta utsläckt; och deras förderf kommer öfver dem? Han skall utskifta jämmer i sine vrede.
יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ 18
De skola varda såsom strå för vädret, och såsom agnar, hvilka stormen bortförer.
אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ 19
Gud förvarar hans barnom bedröfvelse; när han skall löna honom, då skall man förnimmat,
יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ 20
Hans ögon skola se hans förderf, och af dens Allsmägtigas vrede skall han dricka.
כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ 21
Ty ho skall hafva behag till hans hus efter honom? Och hans månaders tal skall näppliga halft blifva.
הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ 22
Ho vill lära Gud, den ock dömer de höga?
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ 23
Denne dör frisk och helbregda, rik och säll.
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ 24
Hans mjölkekar äro full med mjölk, och hans ben varda full med märg.
וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ 25
Men en annan dör med bedröfvada själ, och hafver aldrig ätit i glädje.
יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ 26
Och de ligga tillhopa med hvarannan i jordene, och matkar öfvertäcka dem.
הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ 27
Si, jag känner väl edra tankar, och edor vrånga anslag emot mig.
כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ 28
Ty I sägen: Hvar är Förstans hus? Och hvar äro hyddorna, der de ogudaktige bodde?
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ 29
Talen I dock derom såsom meniga folket; och veten icke hvad de andras väsende betyder?
כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ 30
Ty den onde varder behållen intill förderfvelsens dag, och intill vredenes dag blifver han.
מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ 31
Ho vill säga hvad han förtjenar, när man det utvärtes anser? Ho vill vedergälla honom hvad han gör?
והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ 32
Men han varder bortdragen till grafvena, och man vaktar efter honom i högomen.
מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ 33
Bäckaslem behagar honom väl, och alla menniskor varda dragna efter honom; och uppå dem, som för honom varit hafva, är intet tal.
ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ 34
Huru trösten I mig så fåfängt, och edor svar finnas dock orätt?

< איוב 21 >