< איוב 21 >
Respondens autem Job, dixit:
שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | 2 |
Audite, quæso, sermones meos, et agite pœnitentiam.
שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | 3 |
Sustinete me, et ego loquar: et post mea, si videbitur, verba, ridete.
האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | 4 |
Numquid contra hominem disputatio mea est, ut merito non debeam contristari?
פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | 5 |
Attendite me et obstupescite, et superponite digitum ori vestro.
ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | 6 |
Et ego, quando recordatus fuero, pertimesco, et concutit carnem meam tremor.
מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | 7 |
Quare ergo impii vivunt, sublevati sunt, confortatique divitiis?
זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | 8 |
Semen eorum permanet coram eis: propinquorum turba et nepotum in conspectu eorum.
בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | 9 |
Domus eorum securæ sunt et pacatæ, et non est virga Dei super illos.
שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | 10 |
Bos eorum concepit, et non abortivit: vacca peperit, et non est privata fœtu suo.
ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | 11 |
Egrediuntur quasi greges parvuli eorum, et infantes eorum exultant lusibus.
ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | 12 |
Tenent tympanum et citharam, et gaudent ad sonitum organi.
יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol ) | 13 |
Ducunt in bonis dies suos, et in puncto ad inferna descendunt. (Sheol )
ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | 14 |
Qui dixerunt Deo: Recede a nobis, et scientiam viarum tuarum nolumus.
מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | 15 |
Quis est Omnipotens, ut serviamus ei? et quid nobis prodest si oraverimus illum?
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | 16 |
Verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua, consilium impiorum longe sit a me.
כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | 17 |
Quoties lucerna impiorum extinguetur, et superveniet eis inundatio, et dolores dividet furoris sui?
יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | 18 |
Erunt sicut paleæ ante faciem venti, et sicut favilla quam turbo dispergit.
אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | 19 |
Deus servabit filiis illius dolorem patris, et cum reddiderit, tunc sciet.
יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | 20 |
Videbunt oculi ejus interfectionem suam, et de furore Omnipotentis bibet.
כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | 21 |
Quid enim ad eum pertinet de domo sua post se, et si numerus mensium ejus dimidietur?
הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | 22 |
Numquid Deus docebit quispiam scientiam, qui excelsos judicat?
זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | 23 |
Iste moritur robustus et sanus, dives et felix:
עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | 24 |
viscera ejus plena sunt adipe, et medullis ossa illius irrigantur:
וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | 25 |
alius vero moritur in amaritudine animæ absque ullis opibus:
יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | 26 |
et tamen simul in pulvere dormient, et vermes operient eos.
הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | 27 |
Certe novi cogitationes vestras, et sententias contra me iniquas.
כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | 28 |
Dicitis enim: Ubi est domus principis? et ubi tabernacula impiorum?
הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | 29 |
Interrogate quemlibet de viatoribus, et hæc eadem illum intelligere cognoscetis:
כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | 30 |
quia in diem perditionis servatur malus, et ad diem furoris ducetur.
מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | 31 |
Quis arguet coram eo viam ejus? et quæ fecit, quis reddet illi?
והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | 32 |
Ipse ad sepulchra ducetur, et in congerie mortuorum vigilabit.
מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | 33 |
Dulcis fuit glareis Cocyti, et post se omnem hominem trahet, et ante se innumerabiles.
ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | 34 |
Quomodo igitur consolamini me frustra, cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati?