איוב 21

1 ויען איוב ויאמר׃

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃

2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃

שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹֽתֵיכֶֽם׃

3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃

שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִֽיג׃

4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃

הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי וְאִם־מַדּוּעַ לֹא־תִקְצַר רוּחִֽי׃

5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃

פְּנוּ־אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּֽה׃

6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃

וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצֽוּת׃

7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃

מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל׃

8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃

זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶֽם׃

9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃

בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃

10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃

שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּֽל׃

11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃

יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדֽוּן׃

12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃

יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָֽב׃

13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585)

יבלו יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ׃ (Sheol h7585)

14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃

וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ׃

15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

מַה־שַׁדַּי כִּֽי־נַֽעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּֽוֹ׃

16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃

הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃

17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃

כַּמָּה ׀ נֵר־רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּֽוֹ׃

18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃

יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָֽה׃

19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃

אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָֽע׃

20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃

יִרְאוּ עינו עֵינָיו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּֽה׃

21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃

כִּי מַה־חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּֽצוּ׃

22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃

הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפּֽוֹט׃

23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃

זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵֽיו׃

24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃

עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּֽה׃

25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃

וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹֽא־אָכַל בַּטּוֹבָֽה׃

26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃

יַחַד עַל־עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶֽם׃

27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃

הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹֽסוּ׃

28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃

כִּי תֹֽאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל ׀ מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִֽים׃

29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃

הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּֽרוּ׃

30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ׃

31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃

מִֽי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהֽוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃

32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְֽעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקֽוֹד׃

33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃

מָֽתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל־אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּֽר׃

34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃

וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשֽׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃