איוב 21
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
And Job answereth and saith: —
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | 2 |
Hear ye diligently my word, And this is your consolation.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | 3 |
Bear with me, and I speak, And after my speaking — ye may deride.
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | 4 |
I — to man [is] my complaint? and if [so], wherefore May not my temper become short?
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | 5 |
Turn unto me, and be astonished, And put hand to mouth.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | 6 |
Yea, if I have remembered, then I have been troubled. And my flesh hath taken fright.
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | 7 |
Wherefore do the wicked live? They have become old, Yea, they have been mighty in wealth.
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | 8 |
Their seed is established, Before their face with them, And their offspring before their eyes.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | 9 |
Their houses [are] peace without fear, Nor [is] a rod of God upon them.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | 10 |
His bullock hath eaten corn, and doth not loath. His cow bringeth forth safely, And doth not miscarry.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | 11 |
They send forth as a flock their sucklings, And their children skip,
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | 12 |
They lift [themselves] up at timbrel and harp, And rejoice at the sound of an organ.
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) | 13 |
They wear out in good their days, And in a moment [to] Sheol go down. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | 14 |
And they say to God, 'Turn aside from us, And the knowledge of Thy ways We have not desired.
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | 15 |
What [is] the Mighty One that we serve Him? And what do we profit when we meet with Him?'
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | 16 |
Lo, not in their hand [is] their good, (The counsel of the wicked Hath been far from me.)
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | 17 |
How oft is the lamp of the wicked extinguished, And come on them doth their calamity? Pangs He apportioneth in His anger.
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | 18 |
They are as straw before wind, And as chaff a hurricane hath stolen away,
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | 19 |
God layeth up for his sons his sorrow, He giveth recompense unto him — and he knoweth.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | 20 |
His own eyes see his destruction, And of the wrath of the Mighty he drinketh.
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | 21 |
For what [is] his delight in his house after him, And the number of his months cut off?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | 22 |
To God doth [one] teach knowledge, And He the high doth judge?
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | 23 |
This [one] dieth in his perfect strength, Wholly at ease and quiet.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | 24 |
His breasts have been full of milk, And marrow his bones doth moisten.
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | 25 |
And this [one] dieth with a bitter soul, And have not eaten with gladness.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | 26 |
Together — on the dust they lie down, And the worm doth cover them over.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | 27 |
Lo, I have known your thoughts, And the devices against me ye do wrongfully.
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | 28 |
For ye say, 'Where [is] the house of the noble? And where the tent — The tabernacles of the wicked?'
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | 29 |
Have ye not asked those passing by the way? And their signs do ye not know?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | 30 |
That to a day of calamity is the wicked spared. To a day of wrath they are brought.
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | 31 |
Who doth declare to his face his way? And [for] that which he hath done, Who doth give recompence to him?
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | 32 |
And he — to the graves he is brought. And over the heap a watch is kept.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | 33 |
Sweet to him have been the clods of the valley, And after him every man he draweth, And before him there is no numbering.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | 34 |
And how do ye comfort me [with] vanity, And in your answers hath been left trespass?
