איוב 21
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Then responded Job, and said: —
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | 2 |
Hear ye patiently my words, and let this be your consolation:
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | 3 |
Suffer me, that, I, may speak, and, after I have spoken, thou canst mock!
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | 4 |
Did, I, unto man, make my complaint? Wherefore, then, should my spirit not be impatient?
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | 5 |
Turn round to me, and be astonished, and lay hand on mouth!
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | 6 |
When I call to mind, then am I dismayed, and there seizeth my flesh a shuddering: —
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | 7 |
Wherefore do, lawless men, live, advance in years, even wax mighty in power?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | 8 |
Their seed, is established in their sight, along with them, yea their offspring, before their eyes;
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | 9 |
Their houses, are at peace, without dread, neither is, the rod of GOD, upon them;
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | 10 |
His bull, covereth, and causeth not aversion, His cow safely calveth, and casteth not her young;
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | 11 |
They send forth—like a flock—their young ones, and, their children, skip about for joy;
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | 12 |
They rejoice aloud as [with] timbrel and lyre, and make merry to the sound of the pipe;
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) | 13 |
They complete, in prosperity, their days, and, in a moment to hades, they sink down. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | 14 |
Yet they said unto GOD, Depart from us, and, In the knowledge of thy ways, find we no pleasure.
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | 15 |
What is the Almighty, that we should serve him? Or what shall we profit, that we should urge him?
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | 16 |
Lo! not in their own hand, is their welfare, The counsel of lawless men, is far from me!
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | 17 |
How oft, the lamp of the lawless, goeth out, and their calamity, cometh upon them, Sorrows, apportioneth he in his anger;
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | 18 |
They become as straw before the wind, and as chaff, which the storm stealeth away.
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | 19 |
Shall, GOD, reserve, for his children, his sorrow? Let him recompense him so that he may know it;
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | 20 |
His own eyes, shall see his misfortune, and, the wrath of the Almighty, shall he drink.
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | 21 |
For what shall be his pleasure in his house after him, when, the number of his months, is cut in twain?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | 22 |
Is it, to GOD, one can teach knowledge, seeing that, he, shall judge, them who are on high?
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | 23 |
This, man dieth, in the very perfection of his prosperity, wholly tranquil and secure;
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | 24 |
His veins, are filled with nourishment, and, the marrow of his bones, is fresh;
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | 25 |
Whereas, this other man, dieth, in bitterness of soul, and hath never tasted good fortune:
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | 26 |
Together, in the dust, they lie down, and, the worm, spreadeth a covering over them.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | 27 |
Lo! I know your plans, and the devices, wherewith ye would do me violence!
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | 28 |
For ye say, Where is the house of the noble-minded? And where the dwelling-tent of the lawless?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | 29 |
Have ye not asked the passers-by in the way? And, their signs, can ye not recognise?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | 30 |
That, to the day of calamity, is the wicked reserved, to the day of indignant visitation, are they led.
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | 31 |
Who can declare—to his face—his way? And, what, he, hath done, who shall recompense to him?
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | 32 |
Yet, he, to the graves, is borne, and, over the tomb, one keepeth watch;
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | 33 |
Pleasant to him are the mounds of the torrent-bed, —and, after him, doth every man march, as, before him, there were without number.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | 34 |
How then should ye comfort me with vanity, since, as for your replies, there lurketh, [in them] treachery?
