איוב 21
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Then Job answered and said,
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | 2 |
Hear diligently my speech; and let this be your consolations.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | 3 |
Suffer me, and I also will speak; and after that I have spoken, mock on.
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | 4 |
As for me, is my complaint to man? and why should I not be impatient?
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | 5 |
Mark me, and be astonished, and lay your hand upon your mouth.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | 6 |
Even when I remember I am troubled, and horror taketh hold on my flesh.
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | 7 |
Wherefore do the wicked live, become old, yea, wax mighty in power?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | 8 |
Their seed is established with them in their sight, and their offspring before their eyes.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | 9 |
Their houses are safe from fear, neither is the rod of God upon them.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | 10 |
Their bull gendereth, and faileth not; their cow calveth, and casteth not her calf.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | 11 |
They send forth their little ones like a flock, and their children dance.
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | 12 |
They sing to the timbrel and harp, and rejoice at the sound of the pipe.
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) | 13 |
They spend their days in prosperity, and in a moment they go down to Sheol. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | 14 |
Yet they said unto God, Depart from us; for we desire not the knowledge of thy ways.
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | 15 |
What is the Almighty, that we should serve him? and what profit should we have, if we pray unto him?
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | 16 |
Lo, their prosperity is not in their hand: the counsel of the wicked is far from me.
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | 17 |
How oft is it that the lamp of the wicked is put out? that their calamity cometh upon them? that [God] distributeth sorrows in his anger?
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | 18 |
That they are as stubble before the wind, and as chaff that the storm carrieth away?
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | 19 |
[Ye say], God layeth up his iniquity for his children. Let him recompense it unto himself, that he may know it.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | 20 |
Let his own eyes see his destruction, and let him drink of the wrath of the Almighty.
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | 21 |
For what pleasure hath he in his house after him, when the number of his months is cut off in the midst?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | 22 |
Shall any teach God knowledge? seeing he judgeth those that are high.
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | 23 |
One dieth in his full strength, being wholly at ease and quiet:
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | 24 |
His breasts are full of milk, and the marrow of his bones is moistened.
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | 25 |
And another dieth in bitterness of soul, and never tasteth of good.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | 26 |
They lie down alike in the dust, and the worm covereth them.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | 27 |
Behold, I know your thoughts, and the devices which ye wrongfully imagine against me.
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | 28 |
For ye say, Where is the house of the prince? and where is the tent wherein the wicked dwelt?
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | 29 |
Have ye not asked them that go by the way? and do ye not know their tokens?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | 30 |
That the evil man is reserved to the day of calamity? that they are led forth to the day of wrath?
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | 31 |
Who shall declare his way to his face? and who shall repay him what he hath done?
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | 32 |
Yet shall he be borne to the grave, and shall keep watch over the tomb.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | 33 |
The clods of the valley shall be sweet unto him, and all men shall draw after him, as there were innumerable before him.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | 34 |
How then comfort ye me in vain, seeing in your answers there remaineth only falsehood?
