איוב 21
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Then Job answered:
| שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ | 2 |
“Listen carefully to my words; let this be your consolation to me.
| שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ | 3 |
Bear with me while I speak; then, after I have spoken, you may go on mocking.
| האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ | 4 |
Is my complaint against a man? Then why should I not be impatient?
| פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ | 5 |
Look at me and be appalled; put your hand over your mouth.
| ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ | 6 |
When I remember, terror takes hold, and my body trembles in horror.
| מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ | 7 |
Why do the wicked live on, growing old and increasing in power?
| זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ | 8 |
Their descendants are established around them, and their offspring before their eyes.
| בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ | 9 |
Their homes are safe from fear; no rod of punishment from God is upon them.
| שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ | 10 |
Their bulls breed without fail; their cows bear calves and do not miscarry.
| ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ | 11 |
They send forth their little ones like a flock; their children skip about,
| ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ | 12 |
singing to the tambourine and lyre and making merry at the sound of the flute.
| יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585) | 13 |
They spend their days in prosperity and go down to Sheol in peace. (Sheol h7585)
| ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ | 14 |
Yet they say to God: ‘Leave us alone! For we have no desire to know Your ways.
| מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ | 15 |
Who is the Almighty, that we should serve Him, and what would we gain if we pray to Him?’
| הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ | 16 |
Still, their prosperity is not in their own hands, so I stay far from the counsel of the wicked.
| כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ | 17 |
How often is the lamp of the wicked put out? Does disaster come upon them? Does God, in His anger, apportion destruction?
| יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ | 18 |
Are they like straw before the wind, like chaff swept away by a storm?
| אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ | 19 |
It is said that God lays up one’s punishment for his children. Let God repay the man himself, so he will know it.
| יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ | 20 |
Let his eyes see his own destruction; let him drink for himself the wrath of the Almighty.
| כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ | 21 |
For what does he care about his household after him, when the number of his months has run out?
| הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ | 22 |
Can anyone teach knowledge to God, since He judges those on high?
| זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ | 23 |
One man dies full of vigor, completely secure and at ease.
| עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ | 24 |
His body is well nourished, and his bones are rich with marrow.
| וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ | 25 |
Yet another man dies in the bitterness of his soul, having never tasted prosperity.
| יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ | 26 |
But together they lie down in the dust, and worms cover them both.
| הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ | 27 |
Behold, I know your thoughts full well, the schemes by which you would wrong me.
| כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ | 28 |
For you say, ‘Where now is the nobleman’s house, and where are the tents in which the wicked dwell?’
| הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ | 29 |
Have you never asked those who travel the roads? Do you not accept their reports?
| כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ | 30 |
Indeed, the evil man is spared from the day of calamity, delivered from the day of wrath.
| מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ | 31 |
Who denounces his behavior to his face? Who repays him for what he has done?
| והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ | 32 |
He is carried to the grave, and watch is kept over his tomb.
| מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ | 33 |
The clods of the valley are sweet to him; everyone follows behind him, and those before him are without number.
| ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ | 34 |
So how can you comfort me with empty words? For your answers remain full of falsehood.”
