איוב 21

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job answered,

2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃

“Listen diligently to my speech. Let this be your consolation.

3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃

Allow me, and I also will speak. After I have spoken, mock on.

4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃

As for me, is my complaint to man? Why should not I be impatient?

5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃

Look at me, and be astonished. Lay your hand on your mouth.

6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃

When I remember, I am troubled. Horror takes hold of my flesh.

7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃

“Why do the wicked live, become old, yes, and grow mighty in power?

8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃

Their child is established with them in their sight, their offspring before their eyes.

9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃

Their houses are safe from fear, neither is the rod of God upon them.

10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃

Their bulls breed without fail. Their cows calve, and do not miscarry.

11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃

They send out their little ones like a flock. Their children dance.

12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃

They sing to the tambourine and harp, and rejoice at the sound of the pipe.

13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ (Sheol h7585)

They spend their days in prosperity. In an instant they go down to Sheol (Sheol h7585).

14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃

They tell God, ‘Depart from us, for we do not want to know about your ways.

15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃

What is the Almighty, that we should serve him? What profit should we have, if we pray to him?’

16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃

Behold, their prosperity is not in their hand. The counsel of the wicked is far from me.

17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃

“How often is it that the lamp of the wicked is put out, that their calamity comes on them, that God distributes sorrows in his anger?

18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃

How often is it that they are as stubble before the wind, as chaff that the storm carries away?

19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃

You say, ‘God lays up his iniquity for his children.’ Let him recompense it to himself, that he may know it.

20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃

Let his own eyes see his destruction. Let him drink of the wrath of the Almighty.

21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃

For what does he care for his house after him, when the number of his months is cut off?

22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃

“Shall any teach God knowledge, since he judges those who are high?

23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃

One dies in his full strength, being wholly at ease and quiet.

24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃

His pails are full of milk. The marrow of his bones is moistened.

25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃

Another dies in bitterness of soul, and never tastes of good.

26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃

They lie down alike in the dust. The worm covers them.

27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃

“Behold, I know your thoughts, the plans with which you would wrong me.

28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃

For you say, ‘Where is the house of the prince? Where is the tent in which the wicked lived?’

29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃

Have not you asked wayfaring men? Do not you know their evidences,

30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃

that the evil man is reserved to the day of calamity, that they are led out to the day of wrath?

31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃

Who will declare his way to his face? Who will repay him what he has done?

32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃

Yet he will be borne to the grave. Men will keep watch over the tomb.

33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃

The clods of the valley will be sweet to him. All men will draw after him, as there were innumerable before him.

34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃

So how can you comfort me with nonsense, because in your answers there remains only falsehood?”