איוב 20
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
Respondens autem Sophar Naamathites, dixit:
| לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃ | 2 |
Idcirco cogitationes meae variae succedunt sibi, et mens in diversa rapitur.
| מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃ | 3 |
Doctrinam, qua me arguis, audiam, et spiritus intelligentiae meae respondebit mihi.
| הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃ | 4 |
Hoc scio a principio, ex quo positus est homo super terram,
| כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃ | 5 |
Quod laus impiorum brevis sit, et gaudium hypocritae ad instar puncti.
| אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃ | 6 |
Si ascenderit usque ad caelum superbia eius, et caput eius nubes tetigerit:
| כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃ | 7 |
Quasi sterquilinium in fine perdetur: et qui eum viderant, dicent: Ubi est?
| כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃ | 8 |
Velut somnium avolans non invenietur, transiet sicut visio nocturna.
| עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃ | 9 |
Oculus, qui eum viderat, non videbit, neque ultra intuebitur eum locus suus.
| בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃ | 10 |
Filii eius atterentur egestate, et manus illius reddent ei dolorem suum.
| עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃ | 11 |
Ossa eius implebuntur vitiis adolescentiae eius, et cum eo in pulvere dormient.
| אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃ | 12 |
Cum enim dulce fuerit in ore eius malum, abscondet illud sub lingua sua.
| יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃ | 13 |
Parcet illi, et non derelinquet illud, et celabit in gutture suo.
| לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃ | 14 |
Panis eius in utero illius vertetur in fel aspidum intrinsecus.
| חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃ | 15 |
Divitias, quas devoravit, evomet, et de ventre illius extrahet eas Deus.
| ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃ | 16 |
Caput aspidum suget, et occidet eum lingua viperae.
| אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃ | 17 |
(Non videat rivulos fluminis, torrentes mellis, et butyri.)
| משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃ | 18 |
Luet quae fecit omnia, nec tamen consumetur: iuxta multitudinem adinventionum suarum, sic et sustinebit.
| כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ | 19 |
Quoniam confringens nudavit pauperes: domum rapuit, et non aedificavit eam.
| כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ | 20 |
Nec est satiatus venter eius: et cum habuerit quae concupierat, possidere non poterit.
| אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ | 21 |
Non remansit de cibo eius, et propterea nihil permanebit de bonis eius.
| במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ | 22 |
Cum satiatus fuerit, arctabitur, aestuabit, et omnis dolor irruet super eum.
| יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ | 23 |
Utinam impleatur venter eius, ut emittat in eum iram furoris sui, et pluat super illum bellum suum.
| יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ | 24 |
Fugiet arma ferrea, et irruet in arcum aereum.
| שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ | 25 |
Gladius eductus, et egrediens de vagina sua, et fulgurans in amaritudine sua: vadent, et venient super eum horribiles.
| כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ | 26 |
Omnes tenebrae absconditae sunt in occultis eius: devorabit eum ignis, qui non succenditur, affligetur relictus in tabernaculo suo.
| יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ | 27 |
Revelabunt caeli iniquitatem eius, et terra consurget adversus eum.
| יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ | 28 |
Apertum erit germen domus illius, detrahetur in die furoris Dei.
| זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ | 29 |
Haec est pars hominis impii a Deo, et hereditas verborum eius a Domino.
