< איוב 20 >
Respondens autem Sophar Naamathites, dixit:
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃ | 2 |
Idcirco cogitationes meæ variæ succedunt sibi, et mens in diversa rapitur.
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃ | 3 |
Doctrinam qua me arguis audiam, et spiritus intelligentiæ meæ respondebit mihi.
הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃ | 4 |
Hoc scio a principio, ex quo positus est homo super terram,
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃ | 5 |
quod laus impiorum brevis sit, et gaudium hypocritæ ad instar puncti.
אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃ | 6 |
Si ascenderit usque ad cælum superbia ejus, et caput ejus nubes tetigerit,
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃ | 7 |
quasi sterquilinium in fine perdetur, et qui eum viderant, dicent: Ubi est?
כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃ | 8 |
Velut somnium avolans non invenietur: transiet sicut visio nocturna.
עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃ | 9 |
Oculus qui eum viderat non videbit, neque ultra intuebitur eum locus suus.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃ | 10 |
Filii ejus atterentur egestate, et manus illius reddent ei dolorem suum.
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃ | 11 |
Ossa ejus implebuntur vitiis adolescentiæ ejus, et cum eo in pulvere dormient.
אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃ | 12 |
Cum enim dulce fuerit in ore ejus malum, abscondet illud sub lingua sua.
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃ | 13 |
Parcet illi, et non derelinquet illud, et celabit in gutture suo.
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃ | 14 |
Panis ejus in utero illius vertetur in fel aspidum intrinsecus.
חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃ | 15 |
Divitias quas devoravit evomet, et de ventre illius extrahet eas Deus.
ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃ | 16 |
Caput aspidum suget, et occidet eum lingua viperæ.
אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃ | 17 |
(Non videat rivulos fluminis, torrentes mellis et butyri.)
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃ | 18 |
Luet quæ fecit omnia, nec tamen consumetur: juxta multitudinem adinventionum suarum, sic et sustinebit.
כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ | 19 |
Quoniam confringens nudavit pauperes: domum rapuit, et non ædificavit eam.
כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ | 20 |
Nec est satiatus venter ejus: et cum habuerit quæ concupierat, possidere non poterit.
אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ | 21 |
Non remansit de cibo ejus, et propterea nihil permanebit de bonis ejus.
במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ | 22 |
Cum satiatus fuerit, arctabitur: æstuabit, et omnis dolor irruet super eum.
יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ | 23 |
Utinam impleatur venter ejus, ut emittat in eum iram furoris sui, et pluat super illum bellum suum.
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ | 24 |
Fugiet arma ferrea, et irruet in arcum æreum.
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ | 25 |
Eductus, et egrediens de vagina sua, et fulgurans in amaritudine sua: vadent et venient super eum horribiles.
כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ | 26 |
Omnes tenebræ absconditæ sunt in occultis ejus; devorabit eum ignis qui non succenditur: affligetur relictus in tabernaculo suo.
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ | 27 |
Revelabunt cæli iniquitatem ejus, et terra consurget adversus eum.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ | 28 |
Apertum erit germen domus illius: detrahetur in die furoris Dei.
זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ | 29 |
Hæc est pars hominis impii a Deo, et hæreditas verborum ejus a Domino.