< איוב 20 >

ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 1
Respondens autem Sophar Naamathites, dixit:
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃ 2
Idcirco cogitationes meæ variæ succedunt sibi, et mens in diversa rapitur.
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃ 3
Doctrinam qua me arguis audiam, et spiritus intelligentiæ meæ respondebit mihi.
הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃ 4
Hoc scio a principio, ex quo positus est homo super terram,
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃ 5
quod laus impiorum brevis sit, et gaudium hypocritæ ad instar puncti.
אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃ 6
Si ascenderit usque ad cælum superbia ejus, et caput ejus nubes tetigerit,
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃ 7
quasi sterquilinium in fine perdetur, et qui eum viderant, dicent: Ubi est?
כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃ 8
Velut somnium avolans non invenietur: transiet sicut visio nocturna.
עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃ 9
Oculus qui eum viderat non videbit, neque ultra intuebitur eum locus suus.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃ 10
Filii ejus atterentur egestate, et manus illius reddent ei dolorem suum.
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃ 11
Ossa ejus implebuntur vitiis adolescentiæ ejus, et cum eo in pulvere dormient.
אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃ 12
Cum enim dulce fuerit in ore ejus malum, abscondet illud sub lingua sua.
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃ 13
Parcet illi, et non derelinquet illud, et celabit in gutture suo.
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃ 14
Panis ejus in utero illius vertetur in fel aspidum intrinsecus.
חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃ 15
Divitias quas devoravit evomet, et de ventre illius extrahet eas Deus.
ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃ 16
Caput aspidum suget, et occidet eum lingua viperæ.
אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃ 17
(Non videat rivulos fluminis, torrentes mellis et butyri.)
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃ 18
Luet quæ fecit omnia, nec tamen consumetur: juxta multitudinem adinventionum suarum, sic et sustinebit.
כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ 19
Quoniam confringens nudavit pauperes: domum rapuit, et non ædificavit eam.
כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ 20
Nec est satiatus venter ejus: et cum habuerit quæ concupierat, possidere non poterit.
אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ 21
Non remansit de cibo ejus, et propterea nihil permanebit de bonis ejus.
במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ 22
Cum satiatus fuerit, arctabitur: æstuabit, et omnis dolor irruet super eum.
יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ 23
Utinam impleatur venter ejus, ut emittat in eum iram furoris sui, et pluat super illum bellum suum.
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ 24
Fugiet arma ferrea, et irruet in arcum æreum.
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ 25
Eductus, et egrediens de vagina sua, et fulgurans in amaritudine sua: vadent et venient super eum horribiles.
כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ 26
Omnes tenebræ absconditæ sunt in occultis ejus; devorabit eum ignis qui non succenditur: affligetur relictus in tabernaculo suo.
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ 27
Revelabunt cæli iniquitatem ejus, et terra consurget adversus eum.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ 28
Apertum erit germen domus illius: detrahetur in die furoris Dei.
זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ 29
Hæc est pars hominis impii a Deo, et hæreditas verborum ejus a Domino.

< איוב 20 >