איוב 20

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃

Und Zophar, der Naamathiter, antwortete und sprach:

2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃

Darum geben meine Gedanken mir Antwort, und deswegen bin ich innerlich erregt:

3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃

Eine Zurechtweisung, mir zur Schande, höre ich; aber mein Geist antwortet mir aus meiner Einsicht.

4 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃

Weißt du dieses, daß von jeher, seitdem der Mensch auf die Erde gesetzt wurde,

5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃

der Jubel der Gesetzlosen kurz und die Freude des Ruchlosen für einen Augenblick war?

6 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃

Stiege auch seine Höhe bis zum Himmel hinauf, und rührte sein Haupt an die Wolken:

7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃

gleich seinem Kote vergeht er auf ewig; die ihn gesehen haben, sagen: Wo ist er?

8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃

Wie ein Traum verfliegt er, und man findet ihn nicht, und er wird hinweggescheucht wie ein Nachtgesicht.

9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃

Das Auge hat ihn erblickt und sieht ihn nimmer wieder, und seine Stätte gewahrt ihn nicht mehr.

10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃

Seine Kinder müssen die Armen begütigen, und seine Hände sein Vermögen zurückgeben.

11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃

Seine Knochen waren voll seiner Jugendkraft, und sie liegt mit ihm in dem Staube. -

12 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃

Wenn das Böse in seinem Munde süß war, und er es verbarg unter seiner Zunge,

13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃

und es aufsparte und nicht fahren ließ und es zurückhielt unter seinem Gaumen:

14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃

so ist doch nun seine Speise in seinen Eingeweiden verwandelt; Natterngalle ist in seinem Innern.

15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃

Reichtum hat er verschlungen, und er speit ihn aus: aus seinem Bauche treibt Gott ihn heraus.

16 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃

Natterngift sog er ein: es tötet ihn die Zunge der Otter.

17 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃

Nicht darf er sich laben an Bächen, flutenden Strömen von Honig und Milch.

18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃

Das Errungene gibt er zurück, und er darf es nicht verschlingen; gemäß dem Vermögen, das er erworben, darf er sich nicht freuen.

19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

Denn er hat mißhandelt, verlassen die Armen; Häuser hat er an sich gerissen und wird sie nicht ausbauen.

20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃

Denn er kannte keine Ruhe in seinem Innern: mit seinem Teuersten wird er nicht entrinnen.

21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃

Nichts entging seiner Freßgier; darum wird sein Wohlstand nicht dauernd sein.

22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃

In der Fülle seines Überflusses wird er in Bedrängnis sein; die Hand jedes Notleidenden wird über ihn kommen.

23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃

Es wird geschehen: um seinen Bauch zu füllen, wird Gott die Glut seines Zornes in ihn entsenden, und sie auf ihn regnen lassen in sein Fleisch hinein.

24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃

Flieht er vor den eisernen Waffen, so wird der eherne Bogen ihn durchbohren.

25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃

Er zieht am Pfeile, und er kommt aus dem Leibe hervor, und das glänzende Eisen aus seiner Galle: Schrecken kommen über ihn.

26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃

Eitel Finsternis ist aufgespart für seine Schätze; ein Feuer, das nicht angeblasen ist, wird ihn fressen, wird verzehren, was in seinem Zelte übriggeblieben.

27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃

Der Himmel wird seine Ungerechtigkeit enthüllen, und die Erde sich wider ihn erheben.

28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃

Der Ertrag seines Hauses wird weggeführt werden, wird zerrinnen am Tage seines Zornes. -

29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃

Das ist das Teil des gesetzlosen Menschen von Gott und das von Gott ihm zugesprochene Los.