איוב 20

1 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃

Çophar de Naama prit la parole et dit:

2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃

Eh bien! Mes réflexions m’incitent à répliquer et aussi les impressions que je ressens.

3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃

Quand j’entends des reproches qui sont un affront pour moi, ma raison me dicte une réponse.

4 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃

Connais-tu ce fait qui a existé de tout temps, depuis que l’homme est placé sur la terre:

5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃

que le triomphe des méchants est éphémère et que la joie du pervers ne dure qu’un instant?

6 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃

Dût sa stature monter jusqu’au ciel et sa tête atteindre les nuages,

7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃

aussi sûrement que ses excréments, il périra sans retour: ceux qui le voyaient diront: "Où est-il?"

8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃

Comme un songe, il s’envole, et l’on perd ses traces; il s’évanouit comme une vision nocturne.

9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃

L’Œil qui l’a contemplé ne le découvre plus; sa demeure n’a plus de regard pour lui.

10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃

Ses fils devront solliciter la pitié des pauvres, et ses propres mains restituer la fortune acquise.

11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃

Ses membres, tout pleins encore de vigueur juvénile, se verront couchés dans la poussière.

12 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃

S’Il arrive que la perversité soit douce à sa bouche, qu’il la fasse glisser sous sa langue;

13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃

qu’il la ménage longtemps, ne cessant de la savourer, et la retienne encore au fond de son palais,

14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃

alors son aliment se transforme dans ses entrailles et devient dans son sein l’amer venin de l’aspic.

15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃

Il a dévoré une fortune et il faut qu’il la rejette: Dieu l’expulsera de ses intestins.

16 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃

C’Est du poison d’aspic qu’il suçait: il périra par la langue de la vipère.

17 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃

Qu’il n’espère point se délecter aux flots des ruisseaux de miel, des torrents de lait!

18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃

Il faut qu’il rende le fruit de son labeur, avant de le consommer; il en sera de même des biens qu’il s’est acquis par ses échanges: il n’en tirera aucun plaisir.

19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃

C’Est qu’il a écrasé les faibles et les a abandonnés à eux-mêmes; il a ruiné des maisons par la rapine et ne les a point rebâties.

20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃

C’Est qu’il n’a pas connu la paix intérieure: il ne sauvera rien de ses plus chers trésors.

21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃

Rien n’échappait à ses appétits; aussi son bien-être n’aura-t-il aucune durée.

22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃

Alors qu’il regorge de biens, il est dans la gêne; la main de tout misérable s’abattra sur lui.

23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃

Dieu se dispose à lui bourrer le ventre en lâchant contre lui son ardente colère, en la faisant pleuvoir sur lui en guise de nourriture.

24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃

II voudra fuir les armes de fer: il sera transpercé par un arc d’airain.

25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃

La flèche qui l’atteint, il la retire de son corps; elle sort étincelante du foie qu’elle a percé; l’épouvante le saisit.

26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃

Tous les noirs désastres menacent les trésors qu’il a amassés; un feu que personne n’a attisé le consume et dévore tout ce qui est resté dans sa demeure.

27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃

Les cieux dénoncent son crime et la terre se soulève contre lui.

28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃

Les biens de sa maison s’en vont; tout s’écroule au jour de la colère divine.

29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃

Telle est la part que Dieu réserve à l’homme pervers; tel est l’héritage qui lui est destiné par la parole du Tout-Puissant.