< איוב 20 >

ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 1
Then Zophar the Naamathite replied:
לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃ 2
“So my anxious thoughts compel me to answer, because of the turmoil within me.
מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃ 3
I have heard a rebuke that insults me, and my understanding prompts a reply.
הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃ 4
Do you not know that from antiquity, since man was placed on the earth,
כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃ 5
the triumph of the wicked has been brief and the joy of the godless momentary?
אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃ 6
Though his arrogance reaches the heavens, and his head touches the clouds,
כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃ 7
he will perish forever, like his own dung; those who had seen him will ask, ‘Where is he?’
כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃ 8
He will fly away like a dream, never to be found; he will be chased away like a vision in the night.
עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃ 9
The eye that saw him will see him no more, and his place will no longer behold him.
בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃ 10
His sons will seek the favor of the poor, for his own hands must return his wealth.
עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃ 11
The youthful vigor that fills his bones will lie down with him in the dust.
אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃ 12
Though evil is sweet in his mouth and he conceals it under his tongue,
יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃ 13
though he cannot bear to let it go and keeps it in his mouth,
לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃ 14
yet in his stomach his food sours into the venom of cobras within him.
חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃ 15
He swallows wealth but vomits it out; God will force it from his stomach.
ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃ 16
He will suck the poison of cobras; the fangs of a viper will kill him.
אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃ 17
He will not enjoy the streams, the rivers flowing with honey and cream.
משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃ 18
He must return the fruit of his labor without consuming it; he cannot enjoy the profits of his trading.
כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ 19
For he has oppressed and forsaken the poor; he has seized houses he did not build.
כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ 20
Because his appetite is never satisfied, he cannot escape with his treasure.
אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ 21
Nothing is left for him to consume; thus his prosperity will not endure.
במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ 22
In the midst of his plenty, he will be distressed; the full force of misery will come upon him.
יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ 23
When he has filled his stomach, God will vent His fury upon him, raining it down on him as he eats.
יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ 24
Though he flees from an iron weapon, a bronze-tipped arrow will pierce him.
שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ 25
It is drawn out of his back, the gleaming point from his liver. Terrors come over him.
כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ 26
Total darkness is reserved for his treasures. A fire unfanned will consume him and devour what is left in his tent.
יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ 27
The heavens will expose his iniquity, and the earth will rise up against him.
יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ 28
The possessions of his house will be removed, flowing away on the day of God’s wrath.
זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ 29
This is the wicked man’s portion from God, the inheritance God has appointed him.”

< איוב 20 >